tag:blogger.com,1999:blog-61776478217759040282011-07-07T17:40:21.056-07:00צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.comBlogger291100tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-15284863721797409682007-08-30T20:02:00.000-07:002008-11-15T07:08:54.260-08:00<p dir="ltr" align="right"><a href="http://relationet.googlepages.com/CRAKOW.kmz"><img alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" height="30" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/Krakowa.kmz"><img style="" alt="הורד מסלול ארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a><img style="" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="" alt="אתר הנצחה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR XX PL 3S</span></span></a><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/heroimg.jpg"></a><p dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"></span></p><div dir="rtl" style="margin-top: 10px; float: right; margin-bottom: 5px; margin-left: 5px; width: 128px;"><span style="font-size:130%;"><span style="color: rgb(153, 153, 153);">לעיר קרקוב</span><br />או קראקא </span><span style="color:forestgreen;"><span style="font-size:130%;">מקום מיוחד בתולדות עם ישראל באירופה.<br />לעיר עבר היסטורי מרשים לא רק כ</span><br /></span></div><br /><div dir="rtl" style="text-align: justify;"><br />בירת פולין במשך מאות בשנים - אלא גם כמקום ריכוז של גאוני הלכה ולימוד תורני. בין השמות הבולטים: הרמ"א וממשיכיהם - ר' נתן נטע שפירא ("המגלה עמוקות"), ר' יואל סירקיס ("בית חדש"), ר' גרשון שאול יום - טוב ליפמן ("תוספות יום -טוב") ואחרים. בקז'ימיז' הוקם בית הדפוס העברי הראשון בפולין ודפוסי קראקא נודעו בכל רחבי העולם היהודי.<br />ראשית היישוב היהודי בקרקוב היה בתקופת המלך קז'ימיז' הגדול, אשר ייסד ב - 1335 עיר חדשה סמוך לקרקוב, וקרא לה על שמו - קז'ימיז'. לעיר הגיעו יהודים, פליטי רדיפות ממדינות אחרות, בעלי נסיון בעסקי כספים, במסחר ובתעשייה, אשר הוזמנו על ידי מלכי פולין להקים את היסוד העירוני הדרוש לפיתוח הארץ. גם בקז'ימיז' במשך מאות בשנים סבלו היהודים משנאה ומפרעות מבית, ומפלישות של כובשים זרים (ביניהם השבדים) מחוץ. אולם הם החזיקו מעמד עד לצירוף העיר לממלכה האוסטרית, בשלהי המאה ה - 18 .<br /><strong>קז'ימיז' במאה ה - 19<br /></strong>השלטון האוסטרי הביא לתנופת בנייה ושיקום. נפרצו רחובות, נסללו מדרכות והעיר היהודית בקז'ימיז' התרחבה. על הוויסלה נמתח גשר קבוע, הוטל איסור על בניית בתי עץ, בתי הקברות סולקו מחצרות הכנסיות, נסגר בית הקברות שליד בית הכנסת של הרמ"א והוקצה שטח חדש לבית עלמין בסוף רחוב מיודובה. כן בוטלו הגבלות המסחר על יהודים בקרקוב, ותוך זמן קצר נפתחו בעיר כ - 300 בתי עסק חדשים. ב - 1804 נמנו בקז'ימיז' 4,300 יהודים בימי מלחמות נפוליאון סבלה העיר נזקים מידי הצבא הרוסי, והיציבות שבה אליה רק לאחר קונגרס וינה, בו נקבע שקרקוב תהפוך לרפובליקת חסות אוסטרית. בתקופת הרפובליקה - 1815 - 1846 - נפתחו בפני היהודים אפיקי השתלבות באוכלוסייה הפולנית. בית ספר יהודי כללי נפתח בבניין עיריית קז'ימיז' המודרניות וההשכלה קרצו לנוער, והחל מ - 1812 יכלו היהודים להתגורר בכל מקום בקרקוב - בתנאי שיהיו "מתוקנים" בלבושם ובחינוכם. עם זאת, ב - 1840 היו רק 200 יהודים "מתוקנים", שכן היה זה עדיין חטא גדול לנטוש את המסורת.<br /><p></p><p align="justify"><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5096888649466120146" style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center;" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RrvJOOMmB9I/AAAAAAAAAHc/mSjl2rENhqg/s400/market.jpg" border="0" /></p><span style="font-family:arial;"><p align="center">השוק החדש בקז'ימיז<br />צלם: זאב אלכסנדרוביץ' 1930 </p></span></div></div></span></p><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="justify">ברבע הראשון של המאה ה - 19 החלה הכלכלה לשגשג ושינויים גדולים חלו בעיר. החומות מימי הביניים של קז'ימיז' נהרסו, והעיר חוברה לקרקוב. החומות הפנימיות של העיר היהודית נהרסו אף הן, והיהודים הורשו לגור בכל שטחי קז'ימיז' ללא הגבלה. הורחבו דרכים ורחובות כמו שירוקה, מיודובה, פודגוז'ה ופאוליאנסקה, וכיכר העיר הענקית <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Wolinica</span> צומצמה לממדיה הנוכחיים. בעקבות פיתוח התשתיות החל גל בנייה, שחידש את פני העיר והרובע היהודי בסגנון ניאו - קלאסי.<br />קרקוב רבתי הפכה לעיר פטורה ממכס משום ששימשה צומת מסחר לשלוש הקיסרויות - אוסטריה, רוסיה ופרוסיה. המקצוע המבוקש ביותר היה מעתה החלפן, שהתמצא בשערי המטבע. היהודים חזרו להיות הכוח הכלכלי המניע בזכות התמחותם בשערי המטבע, ושלטו בתחומי מסחר ומלאכה ייחודיים כמו טקסטיל, אבץ, הנעלה ומסחר בספרים.<br />כשפולין איבדה את עצמאותה וחולקה בין שלוש הקיסרויות הפכה קרקוב פוליטי - פטריוטי פולני, והיהודים השתלבו בהתעוררות הלאומית. אחד החלוצים בתחום היה הרב דב בער מייזלס, שהיהמעורב גם בפעילות מהפכנית.<br />במחצית הראשונה של המאה ה - 19 ניכרה השפעתה של התנועה החסידית בעיר, והוקם ה "שטיבל" הראשון. עליית הזרם החסידי התחוללה במקביל לעליית תנועת ההשכלה. המשכילים, שחיו כבודדים בקרקוב, חזרו לקז'ימיז' והתערו בחיי הקהילה. ואולם, ההתנגשות היתה בלתי נמנעת.<br />ב - 1862 הוקם בית הכנסת "טמפל", שסימל את חשיבותם של המשכילים בקהילה המתחדשת. עם איחודה של הקיסרות האוסטרית עם הונגריה ב - 1866 נקבע מעמדם החדש של הנתינים היהודים כאזרחים שווי זכויות. החל עידן האמנציפציה לא מעט בהשפעת תנועתה השכלה. הותר ליהודים להתגורר בקרקוב רבתי, ללא סייגים ומגבלות, ולעסוק בכל משלח יד עצמאי ככל תושב אחר. </div><p align="justify"><br /></p><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5096891527094208498" style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center;" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RrvL1uMmB_I/AAAAAAAAAHs/DgCXdMGSYEo/s400/sukenize1.jpg" border="0" /> <p align="center">יהודים בכיכר הסוקניצה<br />צלם: זאב אלכסנדרוביץ' 1930<br /><br /></p><div dir="rtl" align="justify">הקיסרות האוסטרו - הונגרית העניקה למחוז גליציה מעמד משפטי אוטונומי. ההשקעות שזרמו לעיר התבטאו בעיקר בבנייה ציבורית: ערוץ הוויסלה הישן יובש 1873 ונהפך לרחוב דיטלה. <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Dietla</span> הוקמה מערכת תאורה ציבורית בגז, נבנתה תחנת רכבת, נבנה גשר פודגוז'ה ועליו מסילת רכבת, הונחו קווי חשמל, קווי מרכבות "אומניבוס" ומסילות לחשמלית, שהחלה לנוע ב - 1905 .</div><br /><br /><div dir="rtl" align="center"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5096893743297333250" style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center;" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RrvN2uMmCAI/AAAAAAAAAH0/dbhik-3RxuA/s400/young.jpg" border="0" /> צעיר חרדי בגני פלנטי<br />צלם: זאב אלכסנדרוביץ' 1930 </div><div dir="rtl" align="justify"><br />גם בקהילה היהודית בקז'ימיז' חלו תמורות דמוגרפיות וציבוריות. באמצע המאה ה - 19 הגיע מספרם של היהודים לכ - 13,500 איש בששים השנים הבאות הוכפלה האוכלוסייה לכדי 32 אלף איש כתוצאה מסיפוח רשויות<br />במטרופולין . הוקם בית חולים חדיש ברחוב סקווינסקה <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Skawinska</span> שצויד במיטב המכשור הרפואי 1854- 1866 ונפתחה ספרייה יהודית, "עזרא " 1899 .<br />הרוב המוחלט של יהודי קרקוב השתייך לזרם החסידי, דיבר יידיש וחי בצניעות ודלות. המשכילים, שהחלו לצאת מקז'ימיז' בעקבות ההתערות הכלכלית והחברתית, דיברו פולנית וגרמנית אך שמרו על זיקה לרובע שבו גרו משפחותיהם.<br />בעקבות ההשכלה, המעורבות הפוליטית והאמנציפציה החל להתפתח הרעיון הציוני. הציונים עשו נפשות לתחיית האומה, פתה העברית ותרבותה, קרקוב הפכה לאחד המרכזים הבולטים של הציונות בגליציה.</div><br /><br /><div dir="rtl" align="justify"><strong>קרקוב בין שתי מלחמות עולם</strong><br />עם הקמת פולין העצמאית בתום מלחמת העולם הראשונה, הנהגת המרשל יוזף פילדסודסקי, התחזק בעיר כוחה של התנועה הציונית על פלגיה השונים. תרמו לכך מספר גורמים, כמו הצהרת בלפור מנובמבר, 1917 ההכרה הרשמית בארץ ישראל כשטח מנדטורי בריטי בפיקוח חבר הלאומים, ופרעות אנטישמיות בעיירות רבות בפולין, ובהן גם קרקוב.<br />כמה גורמים בתוך הקהילה היהודית בקרקוב תרמו אף הם להתעוררות הציונית: אישיותו המיוחדת של ד "ר יהושע טהון, ציר בפרלמנט הפולני, מנהיג בעל שאר רוח, הוגה דעות, דרשן בבית הכנסת ה"טמפל" ומדינאי פרגמטי, שמשך אחריו המוני יהודים, הופעתו ב - 1918 של העיתון היומי היהודי הראשון בשפה הפולנית, "נובידז'יניק" <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Nowy Dziennik</span> בעריכתו של ד"ר וילהלם ברקהלמר ובהשתתפות כמה מראשי הציונים בעיר, והקמתה בקרקוב של מועצה לאומית יהודית לגליציה המערבית, ביוזמת ההסתדרות הציונית ובהנהגת ד"ר טהון.<br />המרכז הציוני בקרקוב התמקד בשלושה תחומי פעילות. הראשון היה פעילות ציונית מקומית ואזורית בקרקוב, בגליציה המערבית ובשלזיה.<br />השני היה ניסיון להשפיע על המדיניות היהודית הארצית, והשלישי היה גיבוש עמדות בתנועה הציונית העולמית ויישומן בפולין. בפלג הימני של התנועה הציונית נמצאה מפלגת "המזרחי" שהתמקדה בפעילות חינוכית והקימה את בית הספר היסודי "חדר עברי", את "גימנסיה מזרחי ", הלא היא בית הספר תחכמוני , ואת תנועת הנוער השומר הדתי.<br />הפלג המרכזי של התנועה הציונית יזם והפעיל מוסדות חינוך שונים, כמו בית ספר יסודי עברי וגימנסיה עברית על שם ד "ר חיים הילפשטיין, הקמתה וטיפוחה של אגודת הנוער הציוני "עקיבא" , סיוע לתנועת "מכבי" על ענפי הספורט שלה, ותמיכה בארגון הסטודנטים הציוני "השחר" שבאוניברסיטה הייגלונית, שהכשיר אחדים מבוגריו לתפקידי מנהיגות בתנועה הציונית.<br />ב - 1930 הוקם על ידי הוועד המנהל של בית הספר העממי והתיכון של הגימנסיה בית ספר מקצועי לבנים, ששכן בבניין בן קומה אחת בחצר הגימנסיה. לבית הספר המקצועי התקבלו בוגרי בתי ספר יסודיים ובוגרי שנה א' של הגימנסיה. התלמידים למדו לימודים מעשיים ועיוניים: בתחום המעשי סגרות, מכניקה, פנקסנות, ציור, שרטוט, ידיעת חומרים ומכונאות, ובתחום העיוני יהדות, פולנית, ידיעת הארץ ומתמטיקה.<br />"אגודת ישראל", ביוזמתה של שרה שנירר [<span style="font-size:78%;">7</span>] הקימה באותן השנים את בית הספר "בית יעקב" ברחוב אוגוסטיאנסקה 30 ואת הסמינר למורות "בית יעקב " ברחוב סטניסלבה 10 . מוסדות "בית יעקב" לבנות נתנו מענה לצורך בחברה החרדית של שילוב לימודי יהדות בלימודים מעשיים וכלליים ושל מתן השכלה גם לבנות. הנהלת הקהילה היהודית בקרקוב דאגה לשירותי דת, שירותי רווחה, תמיכה במוסדות החינוך הדתי והפעלת בית החולים<br />היהודי בעיר.<br />בשנות ה - 20 וה - 30 גדלה אוכלוסיית קרקוב מ - 184 אלף איש ל - 246 אלף איש, ואוכלוסיית היהודים גדלה מ - 45 אלף 25% ל - 70 אלף 29% קרקוב היתה מרכז יהודי תרבותי, חינוכי, חברתי ופוליטי, והעיר הרביעית בגודלה בפולין מבחינת מספר היהודים בה אחרי ורשה, לודז ' ולבוב.<br /><br /></div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5096896406177056786" style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center;" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RrvQRuMmCBI/AAAAAAAAAH8/kypWOXiA0Xk/s400/lagbaomer.jpg" border="0" /><br /><div dir="rtl" align="center">ל"ג בעומר - יום הזכרון לרמ"א- בבית העלמין של הרמ''א<br />צלם :זאב אלכסנדרוביץ', 1930<br /></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><strong>היהודים בבחירות העירוניות</strong><br />ב - 1927 נחקק חוק המעביר את הפיקוח על מערכת הכספים של הקהילה היהודית להנהלת עיריית קרקוב ומנגנוניה, ומעתה פעילות הקהילה היהודית היתה תלויה בהרכב המועצה העירונית של קרקוב.<br />בין שתי מלחמות העולם התקיימו שתי מערכות בחירות עירוניות. במערכת הבחירות הראשונה, שהתקיימה ב - ,1933 זכה הגוש היהודי, כגוש בלתי מפלגתי לשיתוף כלכלי, ב - 20% 13 מושבים מתוך 64 ובין היתר היו חברות בו מפלגות כמו הציונים הכלליים, המזרחי ואגודת ישראל.<br />מערכת הבחירות השנייה התקיימה בדצמבר 1938 ואז נחלש מעט כוחו של הגוש היהודי, ל- 12מושבים 18.5% מתוך 65 . הנבחרים היהודים למועצת העיר היו ראש הקהילה היהודית ד"ר רפאל לנדאו , מהציונים הכלליים סיני זיגמונט אלכסנדרוביץ', מקס לאוטרבך, ד"ראיגנצי שוורצבר ד"ר יהודה צימרמן וד"ר קלמן שטיין , מהמזרחי ד"ר אליהמרכוס ונ .רוזנבלום. מהחרדים הקיצונים צבי אייזנשטאט, מאגודת ישראל פייבל סטמפל ושני חברים נוספים.<br />מועצת העירייה בהרכב זה פעלה זמן קצר בלבד, כתשעה חודשים, עד פרוץ המלחמה בספטמבר 1939 וכיבוש קרקוב על ידי הגרמנים.<br /><strong>מצבם הכלכלי של יהודי קרקוב</strong><br />בין 1918 ל - 1930 התפתחה הכלכלה היהודית בקרקוב, וחלק מבתי המלאכה הקטנים התרחבו והפכו למפעלי תעשייה קטנים ובינוניים. התפתחות זו נבלמה על ידי המשבר הכלכלי העולמי בשנים 1929 - 1930 ונפילת הבורסה האמריקאית. כן הונחתו גזירות על ארגוני מסחר יהודיים, שהתבטאו במסים כבדים ובהגבלות שונות .עקב התחרות הורידו בעלי המלאכה מחירים והדבר גרם לפשיטות רגל רבות. גזירת ה"נומרוס קלאוזוס" באוניברסיטה עוררה נהירה של הנוער היהודי לבית הספר הגבוה למסחר, וכך נוסד בית הספר למסחר שליד הגימנסיה העברית בקרקוב . בעיר פעלו ארגונים כלכליים ומקצועיים, ובהם ארגון בעלי מלאכה, ארגון הסוחרים ובנקים ציבוריים. לצד הארגונים הכלכליים פעלו מוסדות פילנתרופיים לרווחה ולעזרה הדדית.<br />בגלריה של המוזיאון הלאומי נרודובה <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Narodowe</span> הנמצאת בקומה השנייה של בניין שוק הבדים סוקניצה בכיכר העיר העתיקה 1 - <span style="color: rgb(0, 153, 0);">Rynek 3 Glowny</span> בקרקוב, קבוע בקיר לוח שיש לבן. על הלוח כתובים באותיות זהב שמותיהם של האישים שבלטו בתרומתם לקרקוב בין שתי מלחמות העולם, וביניהם אפשר למצוא שיעור נכבד של יהודים. היהודים תרמו רבות לחיים בקרקוב בתחומים שונים, כמו תיאטרון, מוסיקה, ספרות, תרבות, חברה וכלכלה .</div><br /><a href="http://ffather.blogspot.com/">מתוך אב היתומים - נורית אשכנזי</a>.</span> <p></p><div dir="rtl" align="left"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="left"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="left"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>איך מגיעים </strong><br /><br /><img style="margin: 10px 5px 0px 10px; float: right;" alt="" src="http://www.relationet.net/jgicons/car.jpg" border="0" /> אם הגענו ברכב פרטי כדאי להחנות את הרכב בשלב א ברובע קזימייז ברחבת שירוקה ולהתחיל בסיור באתרים שבאזור. הסיור יימשך כשעתיים ואחר כך נמשיך ונחנה את הרכב במרכז העיר מצפון לקזימייז.<br />אם זמנך בידך והגעת מוקדם נספיק לבקר גם במחנה פלשוב לפני שנחזור לסיור ערב בקזימייז.</span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7478/3791/1600/7.jpg"><img style="margin: 10px 5px 0px 10px; float: right;" alt="" src="http://www.relationet.net/jgicons/train.jpg" border="0" /></a><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Warsaw_Metro_%28Line_I%29">אם</a> הגענו ברכבת כדאי לעלות על מונית ולהגיע לרובע קזימייז לכיכר שירוקה סביבה מתרכזים כמה מהאתרים המעניינים ביותר בקרקוב.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"></div><p dir="rtl" align="center"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12375.html?bannertypeclick=gizmotimetemp24"></a></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>קישורים</strong></span><br /></div><span style="font-family:arial;"></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-1528486372179740968?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-25771162866474912332007-08-29T09:04:00.000-07:002008-11-15T07:08:55.431-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=cXW9imX2NGs" target="_blank"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;hl=en&amp;geocode=&amp;q=szeroka+Krak%C3%B3w,+Poland&amp;sll=50.051451,19.948288&amp;sspn=0.00941,0.019956&amp;ie=UTF8&amp;ll=50.051848,19.948211&amp;spn=0.00941,0.019956&amp;t=h&amp;z=17&amp;iwloc=addr&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" target="_blank" hieght="30" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI PL 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;"><br /><p dir="rtl" align="right"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3971793/כיכר-שירוקה-szeroka.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static2.bareka.com/photos/medium/3971793/%D7%9B%D7%99%D7%9B%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94-szeroka.jpg" border="0" /></a>הקהילה היהודית התפתחה בקז'ימיז' סביב כיכר רחבה – שירוקה, ומסביבה התפתחה התיישבות יהודית של יהודים שגורשו מצ'כיה בסוף המאה ה 14, נפגעי פוגרומים ומגורשים מקרקוב במאה ה 15. במקום כבר עמד ביה"כ ה'אלטה שול' ובית קברות קטן והבניה התפתחה מן הכיכר והחוצה.<br />הקהילה היהודית התרחבה, ופרנסיה ערכו הסכם עם העירייה להרחבת שטח העיר היהודית ותיחומה בחומת אבן ולרובע זה תוכננו שלושה שערים:<br />השער הראשי בסמוך לבית מס' 36 ברח' <span style="color:#009900;">Józefa</span> דהיום. שער שני בסמוך לחומת ביה"כ העתיק ה'אלטה שול' ושער שלישי בקיר בית הקברות, הפונה לרח' <span style="color:#009900;">Jakuba.<br /></span><br />עם חלוף הזמן, נערך הסכם הרחבה נוסף עם העירייה ובראשית המאה ה 17, הורחבו גבולות הרובע היהודי עד לרחובות קרקובסקה <span style="color:#009900;">Krakowska</span> ושירוקה ,<span style="color:#009900;">Szeroka</span> והרובע תוחם בחומות אבן שהקיפו את הרחובות (של ימינו) בצפון מזרח מיודובה <span style="color:#009900;">Miodova</span> , סטרובישלנה <span style="color:#009900;">Starowiślna</span> ודאיבור <span style="color:#009900;">Dajwór</span> במערב, רחובות סיאווה <span style="color:#009900;">Ciała</span> ובוז'גו <span style="color:#009900;">Bożego</span> ובדרום, רחובות וואווז'ינצה הקדוש <span style="color:#009900;">Sw.Wawrzynca</span> ויוזפה <span style="color:#009900;">Jósefa</span>.<br />גלי המהגרים מבוהמייה, מורבייה, איטליה, ספרד ופורטוגל, יצרו פסיפס יהודי מיוחד ובתחילה התפצלה הקהילה לנסחיה השונים, אולם בהמשך אימץ המיעוט האשכנזי שסמכותו הרוחנית האשכנזית במאה ה-16 טרם עוצבה, את הנוסח של הרוב הספרדי העשיר והדומיננטי. הרמ"א האשכנזי לדוגמא, התקין 'מפה' לשולחן ערוך הספרדי.<br />במחצית השניה של המאה ה 16, מנתה הקהילה היהודית כ-2000 נפש וכעבור מאה שנה, הוכפל מספרה עד ל 5000 נפש. עיסוקם של היהודים במסחר, הביא לשליטתם על כלכלת העיר. החיים הציבוריים התנהלו ע"י פרנסי ה'קהל', הסמכות הרוחנית הייתה בידי הרב שמונה מעת לעת, והחינוך התמקד בחדרי התורה ובישיבות. מדי פעם פרצה אנטישמיות כלכלית בהשפעת סוחרי קרקוב, שלא השלימו עם המסחר היהודי בעיר שעסק בעיקר במוצרי מזון, הלבשה, הנעלה, מאור, יין, נייר ומתכות קלות מתוצרת מקומית או מיבוא. המריבות בין היהודים לנוצרים, התמקדו ברמת מחירי הסחורות. הסוחרים היהודים לא היו כפופים לחוקי הגילדות הנוצריות, ולכן הורידו מחירים וסחורותיהם היו מבוקשות יותר. הם קיימו קשרי מסחר וכלכלה ערניים עם פראג, שלזייה, לייפציג, פרנקפורט, גדנסק, בודפשט ווינה, שלטו בחוקי המסחר והמכס המסובכים, והתמחו בשערי המטבע השונים שהיו נהוגים במערב אירופה ובנסיכויות השונות. </span></p><a name="oldcemetry"><br /><p dir="ltr" align="right"></a></p><br /><br /><div align="right"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeme.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"></a><a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;hl=en&amp;geocode=&amp;q=http:%2F%2Frelationet.googlepages.com%2FSzeroka.kmz&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;ie=UTF8&amp;ll=50.052479,19.947846&amp;spn=0.001471,0.003616&amp;t=h&amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=18&amp;om=1" target="_blank"></a><br /></div><br /><div align="right"><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span style="font-family:courier new;">uide KR SI ME 1S</span></a><br /><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#009900;"><br />Old cemetery</span> בית העלמין הישן</strong></span></div><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static1.bareka.com/photos/medium/3953892/הקברות-העתיק-והא×"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static1.bareka.com/photos/medium/3953892/%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%95%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%94-cemetery-holocaust-monumnt-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94-szeroka.jpg" border="0" /></a>בחלקה העליון של כיכר שירוקה, היה בית העלמין היהודי הראשון בקז'ימיז' אשר נוסד עם הגעת היהודים בסוף המאה ה 14 ופעל עד מחצית המאה ה 16 והתפרצות המגיפה השחורה. ישנה אגדה ידועה מאגדות קרקוב המספרת כיצד פתחה האדמה במקום זה את פיה ובלעה חוגגי חתונה ביום ו' לאחר כניסת השבת. זו קרקע חרסיתית וכנראה שבעומק האדמה ישנם בולענים הגורמים לפעולת הקרקע ולמקור האגדה. שטח בית העלמין מגודר ולאחר השואה, הוקמה בחזיתו אנדרטה לזכר קהילת יהודי קרקוב אשר נספתה בשואה. </span></p><p dir="ltr" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></p><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מקווה עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR BU SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><span align="right"><span style="font-family:arial;"><p align="right"></span></span></p><p align="right"><strong><span style="font-family:arial;">מקווה <span style="color:#009900;">Mikve Bath house</span></span></strong></span><br /></p><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsTSI_FsMNI/AAAAAAAAAMw/TAcZGkY-SGQ/s1600-h/hous.JPG"></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtZnK_FsMrI/AAAAAAAAARI/Hj_3pSKPgJA/s1600-h/hois.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5104380666102690482" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtZnK_FsMrI/AAAAAAAAARI/Hj_3pSKPgJA/s200/hois.jpg" border="0" /></a>שירוקה 6 <span style="color:#009900;">Szeroka<br /></span>בכל קהילה יהודית ישנו מקווה טוהרה וכך גם בקז'ימיז'. המקווה נבנה בשנת 1567 ושופץ ועוצב מחדש במאה ה – 19. בתקופת השלטון הנאצי, המקווה רכוש הקהילה היהודית הוחרם כמו רכוש אחר.<br />במרתף הבניין ישנם שרידים של המקווה.<br />לאחר המלחמה עם התחדשות קהילה יהודית בקרקוב, דרשו נציגיה כי המקווה יוחזר לבעלותה ומשלא נענתה פנתה לערכאות. אולם בית המשפט בקרקוב לא התרשם והרכוש לא הוחזר. רק משנציגי הקהילה הוכיחו בבית המשפט שהבניין נקרא מקווה לאורך הדורות, ושמו מבטא את השימוש שנעשה בו כמקום טבילה על פי ההלכה היהודית, השתכנע בית המשפט והנכס הוחזר לקהילה היהודית.<br />כיום שוכן בבניין בית קפה ומסעדה <span style="color:#009900;">Klezmer Hois</span>.</span></p><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI SY 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><div dir="rtl" align="justify"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="color:#009900;">Remu Synagogue</span> בית הכנסת הרמ"א</strong></span> </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/remu.jpg"><span style="font-family:arial;"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/remu.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;">בשנת שי"ג 1553 בנה ר' ישראל, אבי הרמ"א, בית כנסת לזכר אשתו שנפטרה. תחילה היה בית הכנסת בנוי מעץ ובדליקה שנפלה בעיר ואכלה חלק מן הרובע היהודי נשרף גם בית הכנסת הזה. אז הקים ר' ישראל במקומו 1557 בית כנסת חדש מאבן והוא שימש גם אכסניה לישיבת בנו. בית כנסת זה ידוע בשם "בית כנסת של הרמ"א". ברובע היהודי היה קיים עד אז בניין של בית כנסת שנבנה כמאתיים שנה לפניו ולכן נקרא בית כנסת של הרמ"א בכל המסמכים ותעודות הקהילה בכינוי "החדש" כדי להבדיל בין הישן.</span> </div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ביכנ'ס ובית עלמין של הרמ'א:<br />פתוח: א-ו 9-16</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">סגור לתיירים בשבתות ובמועדים.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">עלות: 5 זלוטי.</span></div><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית עלמין עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typecej.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://relationet.googlepages.com/Remucemetery.kmz"><img alt="" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI CE 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><p align="right"></p><p align="right"><strong><span style="font-family:arial;">בית העלמין הישן של הרמ'א <span style="color:#009900;">Remuh old cemetery</span></span></strong></p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3954365/popper-synagogue-krakow-הכ×"></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsTOrPFsMMI/AAAAAAAAAMo/RTTOxR7_744/s1600-h/hill.JPG"></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsTSI_FsMNI/AAAAAAAAAMw/TAcZGkY-SGQ/s1600-h/hous.JPG"></a><a href="http://static4.bareka.com/photos/medium/3954035/העלמין-הישן-remuh-cemetery.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static4.bareka.com/photos/medium/3954035/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%9F-remuh-cemetery.jpg" border="0" /></a>שירוקה 40 <span style="color:#009900;">Szeroka</span><br />בשנים 1551-52, פרצה בקז'ימיז' מגיפה שהפילה חללים רבים וביניהם כמה ממשפחתו של הרמ'א. בית העלמין העתיק שבתוך כיכר שירוקה התמלא ולא נותרו בו יותר מקומות קבורה ובעקבות כך, הוקם בית עלמין בצמוד לביה"כ של הרמ"א ושם נקברה גם משפחתו.<br />בית העלמין פעל עד 1800 ורבים מבין אישיה הבולטים של הקהילה היהודית בקרקוב נקברו בו וביניהם:<br />יצחק לנדאו רבה של קרקוב 1754-1768 עד מותו ב 1768.<br />מרדכי מרגליות – ראש ישיבת קרקוב למבוגרים 1591-1617 עד מותו ב 1617.<br />גולדה בת של ר' שלום שכנא מלובלין אשתו הראשונה של ר' משה איסרליש הרמ'א. נפטרה במגיפה 1552.<br />גיטל בת משה אורבך מרגנסבורג סבתו של הרמ'א, נפטרה במגיפה 1552.<br />מרים בלה הורוביץ אחותו של הרמ'א, נפ' 1617.<br />ישראל בן יוסף אביו של הרמ'א שהיה בנקאי וסוחר, נפ' 1568.<br />משה איסרליש הרמ'א,.1520-1572.<br />יצחק ZW Bogatym סוחר ובנקאי BRAT של הרמ'א ראש הקהילה היהודית, נפ' 1585.<br />יוסף בן גרשון גיסו של הרמ'א וראש ישיבת קרקוב, נפ' 1591.<br />שלום שכנא הכהן בכיר במועצת יהודי קרקוב, נפ' 1688.<br />יצחק יעקובוביץ' -ר' יצחק יעקלס בכיר במועצת יהודי קרקוב, סוחר ובנקאי ומי שהקים את<br />ביכנ'ס יצחק , נפ' 1653.<br />דבורה בתו של ר' נתן שפירא, נפ' 1642.<br />ר' נתן שפירא (1583-1633) קבליסט מחבר "מגלה עמוקות".<br />רוז'ה בתו של משה יעקובוביץ' אשת ר' נתן שפירא, נפ' 1642.<br />דרזל בתו של הרמ'א ואשתו של ר' שמחה בונם מייזלס, נפ' לפני 1560.<br />מלכה אמו של הרמ'א, נפטרה במגיפה 1552.<br />מרדכי סבא zw זינגר קבליסט וראש ישיבת קרקוב בשנת 1572, נפ' 1576.<br />אליעזר אשכנזי (1512-1585) בן אליהו, רב בקהיר במצרים, בפמגוסטה בקפריסין, ובפוזנן בפולין, אחר כך התיישב בקרקוב מחבר "מעשה אדוני".<br />משה חריף ראש ישיבת Jozef Kaca, נפ' 1553.<br />יצחק שפירא בן דוד רבה של קז'ימייז' וקרקוב, נפ' 1582.<br />יהודה לייב קלישר נשיא הקהילה היהודית בקרקוב (1727-1744), נפ' לאחר 1744.<br />יהודה לייב ר'ממ (רבנו מגיד מיצנה), נפ' 1639.<br />חיה בת רבי אשר אלט שול מפראג אשת לייב חלפניצה, נפ' 1608.<br />מצבה לשלושה שמתו על קידוש השם ( 1637)<br />יום טוב ליפמן הלר – 'תוספות יום טוב' (1579-1654) רב בווינה ובפראג, ובערים קטנות בפולין, רב ראשי בקרקוב וראש הישיבה.<br />חיה בתו של ר' נחמן מלבוב אשתו של הסוחר והבנקאי הקרקובאי משה יצחקוביץ', נפ' 1629.<br />יצחק הלוי בן מרדכי רב הקהילה היהודית בקרקוב (1776-99).<br />שמואל בר משולם רופאם של מלכי פולין זיגיסמונד הראשון "הזקן" (1506 – 1548) וזיגיסמונד השני אוגוסטוס (1548 – 1572), נפ' 1552.<br />יהושע השל רב וראש קהילת יהודי קרקוב (1654-1663).<br />יהושע בן יוסף (1590-1648) ראש ישיבת קרקוב מחבר "מגיני שלמה".<br />יואל סירקיס (1561-1640) רב קהילת קרוקב (1618-1640) כינויו הב'ח מחבר "בית חדש".<br /><br />מנהג היה בקרב יהודים מקהילות רבות לעלות לקברו של הרמ'א ביום השנה למותו בל'ג בעומר.<br />בתקופת השואה, נהרס בית העלמין ושוקם בשנים 1949-1960.<br />ישנן כמה אגדות ידועות הקשורות באישים הקבורים בבית העלמין וביניהן על האיש שרצה להיקבר ליד ה"מגלה עמוקות":<br />משנפטר ונקבר הקבליסט הנודע, נתן נטע שפירא ראש ישיבת קרקוב הידוע כ"מגלה עמוקות", החליטו יהודי קרקוב כי מפאת קדושתו, לא יקבר לידו איש ולכן השטח הגדול סביב קברו, נשאר ריק. כעבור כ 100 שנה למותו, הופיע באחד הלילות בקרקוב אדם בעל מראה דל ועני והקיש על דלתו של נשיא קהילת יהודי קרקוב.<br />משהורשה להיכנס, פתח את תרמילו, הוציא כמה מטבעות כסף, שם אותן על השולחן ואמר: "הנה 100 זהובים תמורת חלקה ליד קברו של ה'מגלה עמוקות' ".<br />נשיא קהילת יהודי קרקוב שהתעורר משנתו קצת מטושטש, שפשף את עיניו בתימהון וחשב שהזר עושה ממנו צחוק.<br />"מדוע לכל הרוחות רוצה הקבצן הזה להיקבר ליד ה"מגלה עמוקות"?" חשב לעצמו והגיע למסקנה, שיש לו עסק עם משוגע, אבל החליט לקחת את הכסף ולהחזיר אותו לאיש המוזר, לאחר שישוחח עמו על הנושא. הוא לקח את הכסף וחזר למיטתו.<br />למחרת בבוקר, קרה דבר מוזר שהפריע למהלכו התקין של היום: אדם זר נפטר באמצע התפילה ונשיא הקהילה זיהה אותו, כקבצן שנתן לו את ה100 זהובים באמצע הלילה. "מה לעשות?" חשב בינו לבינו ולא הצליח להחליט אם לקבור אותו ליד ה"מגלה עמוקות", או לא.<br />ראשית, כיצד יגלה לחברי הקהילה שמכר את השטח היקר בבית העלמין עבור 100 זהובים בלבד? ושנית, האיש מת ואין עדים לשיחתם. הקבצן נקבר בפינת בית העלמין ומאה הזהובים ניתנו לצדקה.<br />באותו הלילה, הופיע הקבצן בחלומו של נשיא הקהילה ואמר לו: "קניתי את החלקה ליד קברו של ה"מגלה עמוקות" ואתה קברת אותי בקצה בית העלמין במקום אחר? אם לא תקבור אותי במקום המגיע לי, אתבע אותך בפני בית דין של מעלה ". נשיא הקהילה התעורר משנתו וחשב: "חלום זה חלום, אינני צריך לעשות מאום".<br />החלום חזר על עצמו בלילה הבא, ובלילה השלישי והקבצן אמר לו: "אינני מתבדח, לפניך שתי אפשרויות: או שאתה קובר אותי במקום שאליו אני שייך או שאתה מצטרף אלי לעולם האמת". נשיא הקהילה התעורר בבהלה, רץ להתייעץ עם רבה הראשי של קרקוב שהיה קבליסט ידוע וסיפר לו את הסיפור.<br />"אתה שגית בכך שמכרת לו את החלקה עבר 100 זהובים בלבד אולם משעשית זאת, החלקה שלו" אמר הרב לנשיא הקהילה.<br />"מה לעשות?" שאל "הקבצן הזה יהרוג אותי ויתבע אותי בפני בית דין של מעלה אם לא אקבור אותו ליד ה'מגלה עמוקות', אולם אם כן אקבור אותו שם כל אחד ישאל אותי: "למה אתה קובר אותו ליד ה"מגלה עמוקות" ולמה לא אותי? אני מוכן לשלם הרבה יותר עבור חלקת קבר זו".<br />"אם כך, יש לך פתרון אחד בלבד" אמר הרב. "כאשר יופיע הלילה הקבצן בחלומך, אמור לו שעדיין אינך מוכן להופיע בפני בית דין של מעלה אבל אתה רוצה ליישב את העניין כאן בפני בית הדין הרבני של מטה. בקש ממנו להופיע מחר בעשר בבוקר, בבית המדרש בפני בית הדין הרבני".<br />למחרת בבוקר, התכנס בית הדין הרבני של קרקוב. הרב הראשי לקח טלית ושם אותה על כסא שהיה מיועד לנשמתו של הקבצן וקרא לנשמה שטענה, כי רכשה את החלקה ליד קברו של ה"מגלה עמוקות", שתתייצב למשפט.<br />נשיא הקהילה טען במשפט, שזה אבסורד לבקש להיקבר ליד ה"מגלה עמוקות" תמורת 100 זהובים בלבד.<br />בית הדין הרבני של קרקוב חשב וחשב והחליט: "איננו יכולים לומר אם קדושתו של הקבצן מספיקה ע'מ להיקבר ליד ה"מגלה עמוקות" אולם דבר אחד ברור לנו: אם הוא ראוי לכבוד הזה, הוא אינו זקוק לעזרתנו בכדי לנוח שם".<br />למחרת בבוקר, נמצא קברו של הקבצן ריק וליד קברו של ה"מגלה עמוקות", הופיעה תלולית עפר תחוח. מאחר ואיש לא ידע את שמו של הקבצן, הקימו מצבה על קברו וכתבו:כאן קבור צדיק אלמוני.</span></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br />ביכנ'ס ובית עלמין של הרמ'א:</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">פתוח: א-ו 9-16<br />סגור לתיירים בשבתות ובמועדים.<br />עלות: 5 זלוטי.</span></div><br /><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="justify"></div><p></p><p align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית כנסת פופר <span style="color:#009900;">Popper ( Bocian) synagogue</span></strong></span> </p><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3954365/popper-synagogue-krakow-הכ×"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static2.bareka.com/photos/medium/3954365/popper-synagogue-krakow-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA.jpg" border="0" /></a>שירוקה 16 <span style="color:#009900;">Szeroka</span><br />בית כנסת פרטי שהוקם בשנת 1620 בכיכר שירוקה ע'י וולף (בוציאן ) פופר יבואן בדים, מלח אשלגן, בעל מספר חנויות בעיר, בנקאי מעשירי קרקוב. פופר הגיע לקרקוב ממחוז קילצה ונשא לאישה את צירל'ה, בת למשפחה מבוססת ומכובדת בעיר, משפחת לנדאו.<br />בית הכנסת כונה 'הקטן' וכלל במקורו: אולם תפילה לא גבוה, עזרת נשים בקומת הקרקע וחדר נוסף.<br /><br />בשנות ה 20 של המאה העשרים נפתח פתח מעזרת הנשים שבקומת הקרקע כלפי רחוב דאיוור <span style="color:#009900;">Dajwór</span> מתוך כוונה לקבוע שם דלת מפוארת מזוגגת אשר במרכזה יתנוסס מגן דוד. עיצובו של בית הכנסת היה עשיר מאוד והתבטא בריהוט ובקישוט.<br />עם הזמן עשירי העיר שהתפללו בבית הכנסת ירדו מנכסיהם והאגודה שלקחה בעלות על בית הכנסת לא דאגה לו באופן מיוחד. מכאן הלך והידרדר, אוצרותיו יקרי הערך נמכרו, וילונותיו, דלתות ארון הקודש שהיו מיוחדות ועשירות במיוחד.<br />דלת ארון הקודש בבית הכנסת עשויה עץ אלון ועליה גילופי אריה, נשר, צבי ונמר בסצנה מתוך הפסוק ממסכת אבות ( ה' , כ"ג ) " הוי עז מנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי ..... " הדלת נמצאת היום במוזיאון וולפסון שבהיכל שלמה בירושלים.<br />בתקופת השלטון הנאצי, הושמדה ופוזרה כל תכולתו ובית הכנסת חדל לשמש לייעודו.<br />בעזרת הנשים התגוררו במשך כמה שנים יהודים שהגיעו בתום המלחמה מברית המועצות ורק בשנת 1965 20 שנה לאחר המלחמה, שוקם המבנה בהסכמת הקהילה היהודית וכיום משמש כמרכז תרבות לנוער.<br />על וולף פופר:<br />ביתו של פופר היה בחלקה הצפוני של רחבת שירוקה.<br />הצלחתם של היהודים כמו פופר במסחר, גרמה לשכניהם להעליל עליהם עלילות דם ולהאשימם בחוסר יושר במסחר. באותה עת היו בפולין שלושה לאומים: פולנים, גרמנים ויהודים והתחרות ביניהם במסחר, הייתה גם תחרות כללית. "ועד ארבע ארצות" הזהיר אז את פופר ואמר לו שהגיעו אליו שמועות על זיופים במסחר, חוסר הגינות ויושר מצדו וזה התבטא במכתב הפלסתר שכתב פרופסור סבסטיאן מישינסקי בספרו "האספקלריה של מלכות פולין" אשר יצא בקרקוב בשנת 1618:<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RslbJPFsMRI/AAAAAAAAANQ/_t3g1zpAlNg/s1600-h/aronkodeshpoper.jpg" target="_blank"></a>"... הסיבה לדלדולה של קרקוב אינה נעוצה אלא היהודים, שפגעו בזכות האיחסון הישנה שהייתה לעיר הבירה, עקפו אותה ושלחו סחורות שונות למקומות אחרים וע"י כך מעלים מאד את מחירם... ואין לך כמעט סחורה, למן היקרה ועד הזולה, שהיהודים אינם עושים בה מסחר בעיר זו...<br />בקראקא נמצא בין השאר היהודי בוצ'יאן <span style="color:#009900;">Bocian</span>, זה שבבעלותו שבע חנויות וזאת בנוסף לשאר העסקים ובנוסף למה שהוא משיט לגדנסק, ובנוסף לסוכנים משלו שהוא מחזיק כמעט בכל פולין. הוא סוחר בשיעור שלוש מאות או ארבע מאות אלף זהובים, שכן אין לך סחורה שאינו סוחר בה..."<br /><br />בשנת 1621, שנה לאחר שבנה את בית הכנסת נפטרה אשתו צירל'ה וכעבור ארבע שנים בשנת 1625, נפטר גם הוא. יום לפני מותו, ערך וולף פופר צוואה בנוכחות סגן ראש העיר קז'מיז', וחבר מועצת העיר ובצוואתו מנה את רכושו שכלל בתים, מגרשים, אריגי בד, מלח אשלגן, שקי כסף ותיבה מלאה כסף וזהב. לאחר מותו טענו רבים כי הם נושיו והוא חייב להם כספים וביניהם גם המלך. </span></div><br /><a name="hills"></a><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCD7PFsMeI/AAAAAAAAAPU/qlX6uArDoG0/s200/utno.jpg" /><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI SY 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="justify"></div><br /><p align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית הכנסת 'על הגבעה' <span style="color:#009900;">'On the hill' synagogue</span></strong></span><span style="font-family:arial;"><strong> </strong></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtZsqvFsMsI/AAAAAAAAARQ/fWKwwSckJEY/s1600-h/hill.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5104386709121675970" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtZsqvFsMsI/AAAAAAAAARQ/fWKwwSckJEY/s200/hill.jpg" border="0" /></a>שירוקה 22 <span style="color:#009900;">Szeroka</span><br />בית המדרש נוסד במאה ה – 17 ע'י משה יעקובוביץ' יקלעס עבור חתנו הקבליסט הנודע ר' נתן נטע שפירא מחבר של 'מגלה עמוקות', ושימש כמקום לימוד ותפילה. עם התפתחות החסידות במאה ה – 18, הגיעו לעיתים חסידים להתפלל בו וגורשו, כי רוח החסידות הייתה זרה למקום לאורך כל שנות קיומו.<br />עם השנים השתנה המקום ושמו הוחלף ל'על הגבעה' – 'אויפן בערגל' ביידיש, משום מיקומו בקומה השנייה של הבניין. לכאן הגיעו מתפללים מכל שכבות האוכלוסייה: בעלי מלאכה וחנוונים, סוחרים עשירים, למדנים, בעלי מקצועות חופשיים וחוגי האינטליגנציה, ציונים ורחוקים מהציונות. מזוקנים ומגולחי פנים.<br />באולם התפילה השתלשלו מן התקרה מנורות נחושת גדולות ומשחירות ולאורך קירות האולם היו מדפי ספרים ועליהם מונחים אלפי ספרים.<br />שולחנות ארוכים עמדו לאורך האולם בקו הממשיך את ארון הקודש. נכבדי קהילת המתפללים ישבו בסמוך לכותל המזרח.<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RvX_OkfAEII/AAAAAAAAATQ/F23Gc-KijHw/s1600-h/on_the_hill.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5113273577726021762" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RvX_OkfAEII/AAAAAAAAATQ/F23Gc-KijHw/s200/on_the_hill.jpg" border="0" /></a>בשולחן שמשמאל לארון הקודש, ישבו יהודים מזוקנים, לבושי קפוטות וחבושי שטריימלים ובשולחן שעמד לימין ארון הקודש, ישבו מגולחי הפנים, לובשי חליפות שחורות וחובשי מגבעות צלינדרים או מגבעות אבטיח.<br />באירועים גדולים כאשר היה צפוף בבית הכנסת, המבוגרים ישבו ליד השולחנות והצעירים עמדו לידם.<br />בתקופה שבין שתי מלחמות עולם, היו ציונים מבין המתפללים שנסעו לארץ ישראל לרכוש קרקעות ומשחזרו, נשארו בשבת לשבת לאחר התפילה וספרו מנפלאותיה של ארץ ישראל ומההתרחשויות בה. בית המדרש לא שרד והיום עומד שם בנק.</span> </p><br /><br /><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SI SY 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><span align="right"><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"></span></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית הכנסת הישן "אלטה שול" <span style="color:#009900;">Old synagogue</span></strong></span><br /></p><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static3.bareka.com/photos/medium/3941654/הכ×"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static3.bareka.com/photos/medium/3941654/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94-synagogue-alte-scholl.jpg" border="0" /></a>שירוקה 24 <span style="color:#009900;">Szeroka</span><br />בית הכנסת ה'אלטה שול' – הישן הוקם במחצית השנייה של המאה ה – 14, ע'י פליטים יהודים ששרדו את הפוגרום בפראג וברחו לקרקוב. הם רצו לבנות בית כנסת בדמות בית הכנסת שלהם בפראג ה'אלט נוי שול' וכך עשו. המקום שימש גם כמבצר ליהודים בעתות מצוקה ופרעות.<br />בית הכנסת 'הישן' הוא העתיק ביותר מבין בתי הכנסת בפולין ושימש כבית הכנסת הראשי של קהילת יהודי קרקוב. הרב הראשי של קרקוב התפלל ב'אלטשול', ברוב חגי ישראל.<br />במאה ה 16, עבר בית הכנסת שיפוץ וחידוש בסגנון רנסאנס בעיצובו של האדריכל האיטלקי מתיאו גוצ'י <span style="color:#009900;">Mateusz Gucci</span>.<br />קהילת המתפללים באה מכל שכבות האוכלוסייה.<br />בהיסטוריה רבת הדורות של ה'אלטשול' , נוצרו מנהגים רבים חריגים שלא נמצאו במקומות אחרים. למשל, לפני תפילת ערבית התנצלו שמשי בית הכנסת בפני הנשמות שנשארו בתוכו לאחר שעות בין הערביים על שהם מפריעים את מנוחתן.<br />כמה אגדות קשורות לבית הכנסת הישן ואחת מהן מספרת כי המלך קז'ימייז' הגדול, הציע ששתיים מחרבותיו שהיו מקושטות בראשי נשר, יותכו לפמוטים ויוצבו ב'אלטשול'.<br />היהודים קבלו את המתנה, העריכו אותה מאוד והציגו את הפמוטים בבית הכנסת למרות הציווי התנכ'י "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".<br />חג שמחת תורה נחגג בדרך מיוחדת ב'אלטשול'. ביום זה, נערכה תהלוכת מתפללים כשבראשה צועד הרב הראשי מתחת לחופת אפיריון ואחריו צועדים המתפללים נושאי לפידים. כאשר התהלוכה נכנסה לבית הכנסת, כל השירה נפסקה והונצחה טרגדיה שהתרחשה בבית הכנסת בשמחת תורה שנים רבות קודם לכן.<br />בהקפות שמחת תורה, מקיפים המתפללים בכל בתי הכנסת את הבימה שבע פעמים כשהם נושאים את מגילת התורה, רוקדים ושרים.<br />ב'אלטשול' מנהג זה שונה. לאחר ההקפה הרביעית, כל המתפללים הופכים את הספסלים, וושבים עליהם הפוכים כמו בתשעה באב, ואומרים סליחות של אבלות.<br />לאחר סיום אמירת סליחות, ממשיכות ההקפות הרגילות של החג.<br />האגדה מספרת שבשמחת תורה במאה ה – 17 , הייתה פלישה לעיר היהודית תוך כדי ההקפות והשמחה בשמחת תורה. בשעת ההקפה הרביעית, הפולשים חדרו לבית הכנסת, הרגו ופצעו יהודים שחלקם הצליחו להחביא את ספרי התורה ולברוח.<br />כדי להנציח אירוע זה, מופרעות ההקפות בשמחת תורה ב'אלטשול' לאחר ההקפה הרביעית, המתפללים הופכים את הספסלים, יושבים ואומרים סליחות.<br />בתקופת השלטון הנאצי ומעבר יהודי קרקוב לגטו בפודגוז'ה במרץ 1941, הוחרם בית הכנסת והפך למחסן מדים של חיל האוויר הגרמני. חלק גדול מאוצרות בית הכנסת נשדד וקמרון האולם המרכזי הוסר, אולם חלק אוצרות בית הכנסת הוברח, הוחבא ושרד.<br />בין החזנים הידועים בבית הכנסת הישן בין שתי מלחמות עולם היה גולדנברג בעל קול בריטון עמוק וחם אשר הצטיין בתפילה מלאת פאתוס ורגש. בחגים ובמועדים ליוותה את תפילתו מקהלה בת 10 זמרים.<br />באולם הגדול של ה'אלטה שול', התפללו רק בשבתות וחגים ובכל יום התפללו בחדרים הצדדיים. שמש בית הכנסת היה פנחס לייזר שגר ברחוב יוזפה 40 ולאחר מותו, החליף אותו כשמש בנו שייע.<br />בשבתות שבהן אומרים פרקי אבות, למדו בקומה השנייה של 'אלטה שול' ובארוחת סעודה שלישית או כו שאומרים ביידיש שָלֶשידס, שתו יין ומאט, שהוא יין דבש המבוסס על דבש ואחוז נמוך של אלכוהול.<br />בית הכנסת שוחזר בשנים 1956-1959 לפי תוכניות שהוכנו בסדנא לשימור עתיקות בקרקוב. היום משמש בית הכנסת כחלק מן המוזיאון ההיסטורי של העיר קרקוב ובוא אגף לתולדות היהודים ותרבותם. </span></p><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">פתוח כל ימות השבוע:<br />ג - א 10-17<br />ב 10-14<br />עלות: 7 זלוטי.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-2577116286647491233?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-40290726911908446532007-08-20T04:46:00.000-07:002008-11-15T07:08:56.072-08:00<span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><br />מכיכר שירוקה, פונים ליד קצהו הימני של ה'אלטה שול' ימינה לצד מערב ונכנסים לחלקו הסופי של רחוב יוזפה.<br />בימי הביניים נקרא רחוב יוזפה רחוב סוחרי הבדים <span style="color:#006600;">Clothiers' street</span>. עם התפתחות היישוב היהודי, הוחלף שמו לרחוב היהודים <span style="color:#006600;">Ul.</span> <span style="color:#006600;">Żydowska </span>שגבל באזור הנוצרי והמעבר בין האזור היהודי לאזור הנוצרי היה דרך שער. במחצית השנייה של המאה ה – 18, בתקופת שלטונו של הקיסר יוזף השני, שונה שם הרחוב ליוזפה כאות הוקרה לביקורו בקז'ימייז'. ברחוב יוזפה מס. 9-11 היה לפנים מנזר לטראני וביוזפה 20, בית ספר אזורי.<br /><br /><br /><br /></div><p dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="תלמוד תורה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span dir=rtl align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JO SY 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"><br /><strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RspRo_FsMSI/AAAAAAAAANY/jN20HRw_T_g/s1600-h/kovea.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5100979292522426658" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="תת (תלמוד תורה) קובע עיתים לתורה" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RspRo_FsMSI/AAAAAAAAANY/jN20HRw_T_g/s200/kovea.jpg" border="0" /></a>ת'ת (תלמוד תורה) 'קובע עיתים לתורה' <span style="color:#006600;">Tat Kovea Itim Latora</span></strong><br />יוזפה 42 <span style="color:#006600;">Josefa</span><br />שמו של הת'ת כתוב באותיות עבריות בחזית הבניין: ת'ת קובע עיתים לתורה.<br />תלמוד התורה ת'ת נוסד בשנת 1810 בתוך בניין שנבנה לאחר 1773. לאחר 5 שנים בשנת 1815, נוסף בו חדר תפילה אורתודוכסי ושמו "בית התפילה האורתודוכסי של ר' אהרון קלאוס".<br /><br /><br /><br /><br /></div><p dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=D_AVN3D7aWU" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span dir=rtl align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JO SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"><br /><strong><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/4062881/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%94-high-wysoka-synagogue.jpg" target="_blank"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="בית כנסת 'הגבוה' ה'הויכה שול'" src="http://static2.bareka.com/photos/medium/4062881/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%94-high-wysoka-synagogue.jpg" border="0" /></a>בית כנסת 'הגבוה' ה'הויכה שול' <span style="color:#006600;">High – Wysoka synagogue</span></strong><br />יוזפה 38 <span style="color:#006600;">Josefa</span><br />בית הכנסת נבנה בשנים 1563-1566 ע'י פליטים יהודים מצ'כיה והוא למעשה תעתיק של בית הכנסת 'הגבוה' בפראג, שגם בו התפללו בקומה השנייה ומכאן בא שמו 'הגבוה' כלומר, התפילה מתרחשת בחלקו הגבוה של הבניין.<br />הכניסה לבית הכנסת נעשית דרך יוזפה 40 <span style="color:#006600;">Josefa</span>. מבחינת לוח הזמנים, בית הכנסת 'הגבוה' היה השלישי שנבנה בקז'ימייז' לאחר בית הכנסת ה'ישן' ובית הכנסת של הרמ'א. מיקומו של בית הכנסת בצמוד לבניינים אחרים, לא אפשר את הרחבתו<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rspd-vFsMTI/AAAAAAAAAN8/_j51HjVdjiI/s1600-h/ZA00111.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5100992860324114738" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="Photo taken by Ze'ev (Wilhelm) Aleksandrowicz " src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rspd-vFsMTI/AAAAAAAAAN8/_j51HjVdjiI/s200/ZA00111.jpg" border="0" /></a>ארון הקודש נשתמר באופן חלקי. ייחודו של ארון הקודש היה בשתי דלתותיו שיוצרו בראשית המאה ה – 17, ע'י האחים חיים וזלמן בני אהרון. הדלתות מקושטות בחלקן החיצוני בנשר הפולני ובחלקן הפנימי בתבליט עופרת של המנורה בת שבעת הקנים ושולחן עם לחם הפנים. שתי דלתות נוספות בעלות קישוטים דומים לדלתות ארון הקודש היו שמורות בבית הכנסת והיום נמצאות במוזיאון ישראל בירושלים. על הקירות היו ציורי קיר בנושאים תנ'כיים.<br />בית הכנסת הורחב בראשית המאה ה – 20. הרחבה זאת התאפשרה תודות להריסת בית של פליקס שעמד מצידו המערבי בפינת הרחובות יוזפה/יקובה. בשנת 1790 הוריש אליהו הרשלוביץ את הבית שהיה בבעלותו לחברת 'נר תמיד' של בית הכנסת 'הגבוה'. הבית נהרס ונבנה מחדש ובשנת 1900 נבנתה בו עזרת נשים ואולם תפילה נוסף שחוברו לבית הכנסת 'הגבוה' בעזרת פתחים בקירו המערבי. </div><div dir="rtl" align="right"><strong>מילק בורשטין</strong> מספר בבטאון ארגון יוצאי קרקוב על ר' <strong>קלמן לייב וויפיילר</strong> שהיה החזן הראשי של ה'הויכע שול' עד כיבוש קרקוב עם פרוץ המלחמה. ר' <strong>קלמן לייב וויפיילר</strong> היה חזן, מנצח ומוזיקאי, תלמידו של <strong>לייזערקע - אליעזר</strong> <strong>גולדברג</strong>. הוא ניצח על מקהלות גברים ונערים בבתי כנסת נוספים כמו 'אייזיק' ובית הכנסת ברחוב שפיטלנה. בגטו קרקוב בחנוכה 1941,<strong> וויפיילר</strong> ארגן קונצרט בבית הכנסת 'צוקר'. <strong>ווייפיילר</strong> עם בני משפחתו היו מבין עובדי מפעל <strong>שינדלר</strong> ועמם עבר לפלשוב. ביום כיפור 27.9.1944, היה "בבית החולים" בפלשוב ושם התפלל עם שאר החולים. תוך כדי התפילה, נרצח על ידי הזרקת רעל לליבו וגופתו נשרפה על "גבעת הקטל".</div><div dir="rtl" align="right"> </div><div dir="rtl" align="right">בתקופת מלחמת העולם השנייה, מבנה בית הכנסת ה'הויכע שול' וציודו נהרסו והספרים ותשמישי הקדושה יקרי הערך נשדדו.<br />בשנת 1966, שופצו שני הבניינים ונמסרו לסניף הקרקובאי של החברה לשיקום עתיקות.<br />לפני כשנתיים, שונה ייעוד המבנה וכיום הוא מהווה חלק ממוזיאון קרקוב ומתעד את חיי היהודים בקרקוב לפני המלחמה. </div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">פתוח בכל יום בשעות 9-19.</div><div dir="rtl" align="right">עלות: 7 זלוטי.<br /><br />בקומה השניה של בניין בחצר הבית ביוזפה 40 גרה משפחת <strong>פולניצר </strong>וכך מעיד <strong>יחזקאל פולניצר</strong>: "היה זה בית בן שתי קומות ובראשן עליית גג. בקומה השנייה של הבניין, היה בית כנסת קטנטן בגודל של כ 25 מ'ר. בית הכנסת היה נקי מאוד והמתפללים היו אנשים חילונים ומסורתיים. קראו להם : דאיטש מלשון דויטשר כלומר גרמנים. כינוי זה דבק בהם, משום שיהודים דתיים לבשו קפוטה שהוא מעיל ארוך ואילו היהודים החילוניים, היו מגולחים ולבשו מעיל כפי שהיה מקובל אז באירופה.<br />שמש בית הכנסת , יהודי נמוך מאוד, גר למעלה בעליית הגג ואת דלת בית הכנסת בקומה השנייה, נעל על סוגר ובריח. לעיתים ניסיתי כמו ילד קטן להיכנס ולהתגנב פנימה, אך לא תמיד הצלחתי ופעמים רבות הוא לא הכניס אותי.<br />יהודי נוסף שגר בבית שלנו היה <strong>שפינגאר</strong>. יהודי נמוך קומה שניהל חנות קטנה בתוך כוך, ובה מכר את משקה המאט, רגל קרושה ומזטים שונים. הייתה לו דרך מיוחדת להורדת המאכלים המבושלים מן המטבח שבדירתו בקומה העליונה, לחנותו שבקומת הקרקע. הוא התקין צינור ארוך ובעזרתו הובלו המאכלים המבושלים מן המטבח למעלה, לחנות שבתוך הכוך למטה.<br />בדירתו של <strong>שפינגאר</strong>, היה אולם גדול מאוד ובשבתות בשעת הסעודה השלישית, התמלא האולם באורחים שמילאו את החלל בריקודים ושירים. משפחה נוספת שגרה בבניין הייתה משפחת <strong>הורוביץ</strong>".<br /><br /></div><p dir="rtl" align="right"></p><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית תפילה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span dir=rtl align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JO SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></span><br /><strong><span style="color:#006600;">Kalman Epstein's Prayer house</span> בית התפילה על שם קלמן אפשטיין</strong> </p><p dir="rtl" align="right"><span style="color:#006600;">Jezefa</span> רחוב יוזפה 33 </p><p dir="rtl" align="right">את בית התפילה הקים ר' <strong>אהרון אפשטיין</strong> על שמו של אביו ר' <strong>קלמן קלונימוס אפשטיין</strong>. ר' <strong>קלמן</strong> היה תלמידו של ר' <strong>אלימלך מליז'נסק</strong> וחברו של <strong>החוזה מלובלין</strong> והוא זה שהביא את רעיון החסידות לקרקוב. ר' <strong>קלמן</strong> שבא מהעיירה ניישטאט, התפלל בבית המדרש של 'המגלה עמוקות'. צורת תפילתו הקולנית והמתבלטת ברוח החסידות, הביאה לכך שהוא גורש מבית המדרש. לאחר גירושו, הוא הקים ביחד עם קבוצת חסידים 'שטיבל' ובו הנהיגו שינויים בתפילה ברוח החסידות. השינויים עוררו התנגדות ב'עיר היהודים' משום שהתקופה הייתה תחת הרושם השלילי שהותירה התנועה הפרנקיסטית והקהילה והרבנות בקרקוב הטילו חרם על החסידים ברוח קהילות וילנא. למרות החרמים והרדיפות, הצליחו החסידים להחזיק מעמד אולם בשלב מסויים, נאלצו להעתיק את משכנם אל מחוץ ל'עיר היהודים'. </p><p dir="rtl" align="right">ר' <strong>קלמן אפשטיין</strong> נשא בכל שבת את דבר פרשת השבוע אל חסידיו ובנו ר' <strong>אהרון </strong>קבצם בספר <strong>'מאור ושמש'</strong> שהיה אחד מספרי היסוד של החסידות. לאחר פטירתו של ר' <strong>קלמן</strong> בשנת 1823, מילא את מקומו ר' <strong>אהרון </strong>כמנהיג החסידים בקרקוב עד מותו בשנת 1882. </p><p dir="ltr" align="right"></p><p dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חנות" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JO PL 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></span></span><br /><strong>חנות הביצים הסיטונאית של אדון קולין <span style="color:#006600;">Kolin's eggs wholesale shop</span></strong><br />יוזפה 13 <span style="color:#006600;">Josefa</span><br /><br />ארבעה ילדים היו לה למשפחת <strong>קולין</strong> מקרקוב.<br /><strong>הלנה</strong> הבכורה, <strong>רוז'ה רחל</strong>, <strong>הנק</strong> ובן הזקונים <strong>ליאון</strong> או <strong>לאצ'ו</strong> בפי חבריו. בית המשפחה שכן בשירוקה 14 ברובע היהודי בקז'ימיז', ופרנסת המשפחה התבססה על בית המסחר הסיטונאי לממכר ביצים ברחוב יוזפה 13. אדון <strong>קולין</strong> נהג לפתוח את חנותו פעמיים – שלוש בשבוע בשעות הבוקר כדי לחלק ביצים ללקוחותיו השונים בעיר, ובשאר הזמן החנות הייתה סגורה.<br /><strong>הלנה</strong> נישאה ל<strong>רובינשטיין</strong>, עברה לאוסטרליה ועם קרם מיוחד שאמה נהגה לרקוח ואותו נתנה לה עם נסיעתה לאוסטרליה, החלה את מעצמת <strong>'הלנה רובינשטיין'</strong>.<br /><strong>רוז'ה</strong> חברת תנועת 'עקיבא' בקרקוב, עלתה ארצה עם גרעין התנועה וייסדה עם חבריה את קיבוץ <strong>נווה איתן</strong> בעמק בית שאן. הקימה בקיבוץ משפחה וחיה בו עד יום מותה.<br /><strong>הנק</strong>, חבר הנהגת 'עקיבא' בקרקוב, למד בבית הספר התעשייתי בעיר, סיים תואר הנדסאי במגמת כימיה ולימים היגר לארה'ב והשתלב ככימאי בפירמה של אחותו 'הלנה רובינשטיין'.<br /><strong>לאצ'ו</strong>, חבר 'עקיבא' סיים את לימודיו התיכוניים בעיר, עזב את התנועה ודרכו נפרדה מדרכם של חבריו ב'עקיבא', בני גילם של <strong>שימק דרנגר</strong>, <strong>יוסטינה</strong>, <strong>אהרון ליבסקינד</strong> ואחרים. הוא נספה בשואה עם הוריו, מר וגב' <strong>קולין</strong>.<br /></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-4029072691190844653?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-55664199909217821702007-08-20T04:45:00.000-07:002007-08-27T08:34:14.051-07:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="רחוב" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JA PL 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מרחוב יוזפה Josefa פונים צפונה לרחוב יקובה (יעקב) <span style="color:#006600;">Jacob's street</span> אשר היווה את גבולה המערבי של עיר היהודים עד שנת 1608 ונקרא גם <span style="color:#006600;">Jewish Transversal</span>.<br />הרחוב גובל בצידו המזרחי בקיר בית העלמין <span style="font-size:100%;">של</span> הרמ'א ובצדו המערבי בקיר בית הכנסת יצחק. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-5566419990921782170?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-47763421083909031682007-08-20T04:44:00.000-07:002008-11-15T07:08:56.460-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="רחוב" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=rZC3NkreqOQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=rZC3NkreqOQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR IZ PL 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtLlCvFsMkI/AAAAAAAAAQQ/4zUOKpXUhag/s1600-h/fish.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103393162927026754" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שוק הדגים ומאחור חזית בית כנסת יצחק" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtLlCvFsMkI/AAAAAAAAAQQ/4zUOKpXUhag/s200/fish.jpg" border="0" /></a>מרחוב יקובה פונים מערבה או שמאלה לרחוב יצחק</span><span style="font-family:arial;"> <span style="color:#006600;">Izaaka street</span> . </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RsmUAe0S-jI/AAAAAAAAARw/YEJC-KYf34s/s1600-h/%D7%A9%D7%95%D7%A7+%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA+%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7.jpg"></a>רחוב יצחק סופח לעיר היהודים עם התרחבותה בשנת 1608.<br />בצדו הצפוני של הרחוב שוכן בית כנסת יצחק אשר נבנה בשנים 1638-1644 ע'י ר' יצחק יעקובוביץ' יעקל'ס ( קבור בבית העלמין של הרמ'א) וחזיתו פונה לרחוב קופה 16. הרחוב ממשיך ומתרחב כלפי רחוב אסתר <span style="color:#006600;">Estery street</span> ובשטח המורחב הזה היה פעם שוק הדגים</span>. </div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:85%;"></span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-4776342108390903168?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-83981785555442142122007-08-20T04:43:00.000-07:002008-11-15T07:08:56.904-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">מרחוב יצחק <span style="color:#006600;">Izaaka street</span> פונים צפונה ליד פינת בית כנסת יצחק בכיוון ימין לרחוב קופה <span style="color:#006600;">Kupa street</span>.<br />רחוב קופהstreet Kupa נוסד בשנת 1608 עם התרחבות עיר היהודים.<br /></div></span><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין מאד" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&q=kupa+krakow&t=h&z=17&iwloc=addr&om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" hieght="30" target="_blank" /></a><br /><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR KU SY 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"><br /><strong><a href="http://static1.bareka.com/photos/medium/4088336/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-izaaka-synagogue.jpg" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="בית הכנסת איזאק מכוון רחבת השוק" src="http://static1.bareka.com/photos/medium/4088336/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-izaaka-synagogue.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;">בית הכנסת יצחק <span style="color:#006600;">Izaaka synagogue</span></span></strong> </div><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב קופה 16 <span style="color:#006600;">Kupa</span></span></div><span style="font-family:arial;font-size:100%;"><div dir="rtl" align="right">בית הכנסת נבנה במחצית הראשונה של המאה ה -17 ע'י ר' יצחק יעקל'ס יעקובוביץ' בנקאי מפרנסי קהילת יהודי קרקוב.<br />האגדה מספרת כיצד עשה ר' יצחק את הונו:<br />ר' יצחק היה עני מרוד שחיפש פתרונות כיצד להתפרנס. באחד הלילות הקרים כאשר ישן על התנור החם בביתו חלם חלום, ובחלומו נגלה לו מלאך שאמר לו: "לך לעיר פראג הרחוקה ושם למרגלות הגבעה מתחת למבצר על שפת הנהר תמצא אוצר".<br />ר' יצחק התעורר משנתו, תמה על החלום והחליט ללכת לפראג הרחוקה. נסע, נסע ונסע עד שהגיע לפראג. הלך אל הנהר הוולטבה ושכב לנוח על גדת הנהר שמתחת למבצר וארמון המלך. עמד שם חייל מחיילי משמר המלך ור' יצחק העייף מנסיעתו סיפר לו על חלומו. צחק עליו החייל ואמר: "אל תאמין לחלומות. גם אני חלמתי חלום ובחלומי נגלה לי מלאך ואמר לי: "סע לקרקוב הרחוקה וחפש יהודי אחד ששמו אייזיק. היכנס לביתו ושם מתחת לתנור ישנו אוצר". שמע ר' יצחק את חלום החייל והבין את פשר חלומו שלו. חזר לביתו בקרקוב, חיפש מתחת לתנור ומצא אוצר. האוצר הזה פתח לו עולם חדש ובחלק ממנו בנה את בית הכנסת כבית כנסת פרטי וקרא לו בשמו.<br />ב 30.4.1638 קיבל ר' יצחק אישור לבניית בית הכנסת מן המלך ולדיסלב הרביעי והחל לבנות. הבנייה הופסקה לשנתיים בשנים 1639 - 1640בשל מחאתם של הכומר מארצ'ין קלוצ'ינסקי ראש מנזר הקנוקים שליד כנסיית בוג'גו צ'יאלה <span style="color:#006600;">Bożego</span> <span style="color:#006600;">Ciala</span> ובישוף קרקוב יקוב זאדז'יק והושלמה רק בשנת 1644, ועל כך מעידות הכתובות בעזרת הנשים. בית הכנסת היה הגדול והמפואר שבבתי הכנסת בקרקוב. בימתו שלא נשתמרה נבנתה לפי דוגמת הבימה בבית הכנסת 'הישן' בקרבת הקיר המזרחי, ניצבה על בסיס גבוה והייתה מחופה בסוכה מסבכת ברזל.<br />לפני בית הכנסת חצר רחבה ובשנת 1924 הוקם בה בניין עבור הנהלת בית הכנסת. בניין זה שימש גם כבית מחסה לחירשים אילמים.<br />בכיכר שלפני בית הכנסת התנהל עד 1939 שוק דגים</span><span style="font-family:arial;font-size:100%;">. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">בין שתי מלחמות עולם עד ראשית שנות השלושים כיהן כחזן בית הכנסת יצחק <strong>בנימין דים</strong>, שהיה בעל קול טנור לירי. בחגים ליוותה אותו מקהלה גדולה שביצעה קטעי זמרה מיצירותיהם של המלחינים היהודים הנודעים כמו <strong>זלצר</strong>, <strong>לבנדובסקי </strong>והמלחין הקרקובאי <strong>אליעזר גולדברג</strong> הלא הוא <strong>לייזרקה</strong>.<br />בתקופת השואה היה גורלו של בית הכנסת כגורלם של בתי הכנסת היהודים בקרקוב. לאחר המלחמה עד אמצע שנות החמישים, התגוררו בו פליטים יהודים שהגיעו מברית המועצות ולאחר מכן בשנים שבין אמצע שנות החמישים לשנות השבעים, שימש הבניין את התאחדות הציירים והפסלים.<br />בשנת 1983 הוחל בשיפוץ בית הכנסת ע'י החברה לשימור עתיקות והיום הוא משמש כמוזיאון לחיי היהודים בקרקוב. האלמנטים הפנימיים היחידים שנשתמרו מבית הכנסת המקורי הם קישוטי טיח על התקרה וציורי קיר בעזרת הנשים. </span></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">פתוח בימים א-ו' בשעות 9-19 על פי תיאום מראש.</span></div><p align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">+ טל' 124305577 48</span></p><p align="right"><span style="font-family:Arial;">עלות: 7 זלוטי.</span><span style="font-size:100%;"></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><br /><br /></span></div></span><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR KU BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><p align="right"><br /><strong><span style="font-family:arial;">חדר עברי </span><span style="color:#006600;"><span style="font-family:arial;">Heder Ivri</span><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0HlvFsMVI/AAAAAAAAAOM/R_R_QJW3F0w/s1600-h/mizrachi.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101742297757528402" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0HlvFsMVI/AAAAAAAAAOM/R_R_QJW3F0w/s200/mizrachi.JPG" border="0" /></a></span><br /></p></strong><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">רחוב קופה 16 <span style="color:#006600;">Kupa</span><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">בשנת 1920, התקבלה בישיבת הועד של תנועת 'המזרחי' ההחלטה להקמת בית ספר שבו ילמדו מקצועות יהדות בעברית כדי לתת מענה לבני 'המזרחי'.<br />בהחלטה השתתפו נשיא 'המזרחי' בפולין<strong> י.ה. פרבשטיין</strong> ומזכיר התנועה הכללי ד'ר<strong> ש.ב. פלדמן</strong>.<br />נבחרה ועדת ביצוע בראשותו של <strong>יהושע דרזנר</strong> ותוך שנה בשנת 1921 עמד על כנו בית הספר עממי שנקרא "חדר עברי" ולמנהלו מונה <strong>א. פידלר</strong>.<br />ההתחלה הייתה עם 23 תלמידים שלמדו בשלוש כתות א', ב' וג' במשך 5 ימים בשבוע, 10 שעות כל יום בשעות 08:00-18:00. 26 שעות לימוד הוקדשו ללמודי יהדות ו 24 שעות ללימודים כלליים.<br />בית הספר שכן במשך מספר שנים במבנה שכור בן שתי קומות בצמוד <strong>לביה"כ אייזיק</strong> שנועד ל'עזרת-נשים' אך לא הושלם. המבנה נשכר ל 10שנים ושימש כבית ספר פרט ל'ימים-הנוראים'בהם שימש את בית-הכנסת. אולם המקום לא התאים לתפקידו בגלל הקרבה לשוק ולבית המטבחיים ולמרות זאת, צמח והתפתח.<br />עם זאת, המצב היה קשה ובעיקר בגלל מחסור בקרקוב במורים שהיו גם בעלי השכלה כללית רחבה וגם בעלי השכלה ביהדות. כדי לפתור את הבעיה, חיפשה הנהלת בית הסר מורים מחוץ לקרקוב.<br />תלמידי בית הספר היו ילדים דתיים ועם זאת, רובם לא ידעו יידיש ושפת אמם הייתה פולנית.<br />בית הספר צמח וגדל, נוספו תלמידים ולמדו בו את כל 7 שנות הלימוד של בית הספר העממי. כשהמחזור הראשון הגיע לכתה השביעית, הוחלט לשמור על המשכיות ולהקים בית ספר תיכון על יסודות ה'חדר העברי' וכך הוקם בית ספר תחכמוני ברחוב מיודובה <span style="color:#006600;">Miodowa</span>.<br /></div></span><p dir="ltr" align="right"></p><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין מאד" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=TKtt_QVPGiQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR KU SY 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></span></p><span style="font-family:arial;font-size:100%;"><div dir="rtl" align="right"><strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rsu_hvFsMUI/AAAAAAAAAOE/_rZuVSf4Sxo/s1600-h/kupa.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101381589224141122" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rsu_hvFsMUI/AAAAAAAAAOE/_rZuVSf4Sxo/s200/kupa.JPG" border="0" /></a>בית הכנסת קופה <span style="color:#006600;">Kupa synagogue</span></strong> </div><div dir="rtl" align="right"><br />בפינת קצהו הצפוני של רחוב קופה Kupa / רחוב יונתן וורשוור 8 <span style="color:#006600;">Jonatan Warszauera<br /></span>רחוב יונתן וורשוור <span style="color:#006600;">Jonatan Warszauera</span> נקרא על שמו של הרופא אשר טיפל ביהודים עניים והקים את בית החולים הסמוך לבית הכנסת ברחוב זה. היה יו'ר הקהילה היהודית בקרקוב בשלהי המאה ה 19 וחבר מועצת העיר . ייסד את 'אגודת אחים' לקירוב לבבות בין יהודים לפולנים, לוחם אמיץ לזכויות האזרחיות של בני עדתו בזירת מועצת העיר. על רקע זה היו לו התנגשויות רבות עם ראש העיר קרקוב באותה העת, הד'ר <strong>יורדאן <span style="color:#006600;">Dr. Jordan</span></strong> . </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;font-size:100%;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">בית כנסת 'קופה' נבנה בשנות הארבעים של המאה ה – 17 ע'י הקהילה היהודית בקרקוב. הוצאות בנייתו כוסו מ'קופת הקהל' ולכן נקרא 'קופה'. ישנה תעודה משנת 1643 המשמשת קבלה על סך 400 זהובים שנתרמו ע'י צורפי הזהב היהודים לבניית בית הכנסת. על טבלה משנת 1647 שנשתמרה עד היום, רשומה תרומתם של 'חבורת הכוהנים והלוויים' לבניית בית הכנסת.<br />בצדו המזרחי בפינת רחוב יקובה, גבל בית הכנסת בבית מטבחיים ובצדו המערבי גבל בבתי עץ קטנים אשר הפרידו בינו לבין טירת משפחת יורדאן הסמוכה ל'כיכר החדשה' <span style="color:#006600;">Nowo Plac</span>. בתי עץ אלה היו כנראה מסונפים לבית החולים היהודי לעניים שפעל במקום עד למאה ה 19 , ומשום כך נקרא בית הכנסת גם שפיטלנה <span style="color:#006600;">Szpitalana</span> כלומר, בית הכנסת של בית החולים.<br />קירו הצפוני היה צמוד לחומת העיר וכולו היה חבוי מאחורי חומה. הבימה וארון הקודש נבנו בתבנית של בתי הכנסת האחרים בקרקוב. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">בתקופה של בין שתי מלחמות עולם, החזן בבית הכנסת היה <strong>אליעזר גולדברג</strong> הלא הוא <strong>לייזרקה</strong>, אוטודידקט ויותר שהלחין תפילות בעצמו. הוא הלחין את התפילות והזמירות למקהלה שליוותה אותו והוא היה המנצח על המקהלה.חלק מחזני המקהלה היו מקצועיים וביניהם החזן <strong>ברוך שפרבר</strong> שהחליף את <strong>לייזרקה</strong> כמנצח ואחר כחזן עם פטירתו של <strong>לייזרקה</strong>. <strong>שפרבר </strong>היה החזן הראשי ב'קופה' עד פרוץ המלחמה ב 1939.<br />בתקופת השואה ניזוק בית הכנסת מאוד ונשדד והבימה ועמוד החזן נהרסו כליל. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, המשיכו להתקיים בבית הכנסת תפילות אך הוא מילא גם תפקידים נוספים כמו: מאפיית מצות בשנים 1946-47, משחטת עופות ובחלקו האחורי התגוררו פליטים יהודים מברית המועצות.<br />בשנים 1965 – 1991, הבניין הושכר לקואופרטיב של יצרני האוכפים.<br />לאחרונה שופץ הבניין וניתן לבקר בו. </span></div><p><span style="font-family:arial;font-size:100%;"></span></p><p align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">פתוח כל יום בשעות 9-18.</span></p><p align="right"><span style="font-family:arial;font-size:100%;">כניסה חופשית.</p><div dir="rtl" align="right"><br /></div></span><br /><br /><embed src="http://www.youtube.com/v/3rfwHDdAKKA" width="383" height="315" type="application/x-shockwave-flash"></embed><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-8398178555544214212?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-78847717701159927932007-08-20T04:30:00.000-07:002008-11-15T07:08:57.160-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="כיכר חשובה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=d2HHjgQoZQw" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=PkPgNI8yHus" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR ME BU 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsu2wu0S-kI/AAAAAAAAAR4/-M1Zb7PBqLA/s1600-h/Nowy+Plac.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101371951244573250" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 191px; CURSOR: hand; HEIGHT: 133px" height="133" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsu2wu0S-kI/AAAAAAAAAR4/-M1Zb7PBqLA/s320/Nowy+Plac.JPG" width="250" border="0" /></a></span></div>מרחוב קופה ממשיכים ללכת מערבה דרך רחוב יונתן וורשוור <span style="color:#006600;">Jonatan Warszauer</span> או דרך רחוב יצחק <span style="color:#006600;">Izaaka</span> ומגיעים לכיכר החדשה.<br />בצדה המזרחי גובל רחוב אסתרי <span style="color:#006600;">Estery</span> ובצדה המערבי רחוב מייזלסה <span style="color:#006600;">Meiselsa</span>. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הכיכר הוקמה במאה ה 19, באזור ההרחבה של עיר היהודים מאז 1608.<br />בתוך הכיכר הוקם מבנה מעוגל וכיפתי רוטנדה <span style="color:#006600;">Rutanda</span> שנבנה בשנים 1899-1900. כאן התפתח שוק מקורה ובשנת 1928, הוקמה כאן משחטת עופות. כאן היה גם שוק ברווזים ויש מי שקורא למקום, שוק הברווזים. ברחוב אסתרי היה תלמוד תורה ששכן בבניין גדול.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">כיום ישנו בכיכר שוק ירקות, מוצרי מכולת ובשר ומסביבו צצים כל יום בתי קפה חדשים.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><br /></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-7884771770115992793?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-35865437525006784422007-08-20T04:29:00.000-07:002008-11-15T07:08:57.389-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsvdnu0S-lI/AAAAAAAAASA/5LN9eC2i6NQ/s1600-h/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99.JPG"><span style="font-family:arial;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101414677579233874" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsvdnu0S-lI/AAAAAAAAASA/5LN9eC2i6NQ/s320/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96+%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99.JPG" border="0" /></span></a>מהכיכר החדשה פונים בצידה המערבי שמאלה ונכנסים לרחוב הרב <strong>בר מייזלס <span style="color:#006600;">B. Meiselasa street</span></strong>. צדו המערבי של הרחוב היה פעם חלק מחומה שהגנה על קז'ימיז'. בצדו המזרחי של הרחוב בבניין מספר 17, היה פעם בית המדרש <strong>'בני אמונה'</strong> שנבנה בשנת 1886. מאז שנת 1991-93, משמש הבניין כמרכז לתרבות יהודית. </span></div><p><span style="font-family:arial;"></span></p><span style="font-family:arial;"></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs5Sv_FsMYI/AAAAAAAAAOk/XmeOQTqUGXY/s1600-h/meisl18.JPG"><span style="font-family:arial;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5102106412199981442" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs5Sv_FsMYI/AAAAAAAAAOk/XmeOQTqUGXY/s200/meisl18.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-family:arial;">ממול בבניין מספר 18, היה בית המדרש <strong>'חברה תהילים'</strong> שהוקם שלוש שנים לאחר <strong>'בני אמונה'</strong> בשנת 1886.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מי היה הרב <strong>מייזליס</strong> שעל שמו נקרא הרחוב?<br />הרב <strong>דוב בר מייזליס</strong> ( 1870- 1798) היה רבה הראשי של קרקוב בשנים 1857 – 1832ולאחר מכן רבה הראשי של וורשה. כתב עליו <strong>מאיר בוסאק</strong> בספרו "<strong>בין צללי עיר</strong>" "הוא היה מהפכן בתפיסת תפקידו כרב הקהילה והרחיב את תחומי כהונת הרב בתכנים נוספים. ידע להילחם על זכויות עמו, להגיש תביעות ולהשתלב במאבק מנהיגים וזרמים בין לאומיים על זכויות עמים, חברות ומעמדות" ומספר עליו ההיסטוריון <strong>מאיר בלבן</strong> בספר "<strong>תולדות היהודים בקרקוב ובקז'ימיז'</strong> " כרך 2 : " בשנת 1948, שנת "אביב העמים", הגיעו גם לעיר היהודים בקרקוב ידיעות על תנועות החופש ועל גלי ההתמרדויות שעברו על אירופה המערבית על רקע לאומי סוציאלי. באותו הזמן מומנו הוצאות הקהילה (בי'ח, בי'ס ות'ת וכו') על ידי הכנסות ממס בשר ששילמו היהודים עם מסירת העופות לשחיטה ועם קניית בשר בקר לפי משקל. המס הזה העיק מאוד על עניי העיר. הואיל ובשר הבקר היה באותו הזמן זול מבשר העופות, אכלוהו עניי העיר. בעידודו של הרב <strong>דב בר מייזליש</strong>, החלו עניי העיר לדרוש ביטול המס מבשר הבקר. הם ערכו הפגנות ב"עיר היהודים" נגד הפרנס <strong>לייבל טורבה</strong>, שהיה חוכר המס הזה. <strong>לייבל טורבה</strong> ברח מבית הקהל מאימת המפגינים. המפגינים הלכו אל ביתו בו נמצאה גם חנותו. הם הורידו את השלטים מעל לחנות, עטפו אותם בבד שחור בדומה לכיסוי ארון מתים, נשאו את השלטים על קרשים וטמנום בבית הקברות בהשאירם את שמו של טורבה גלוי מעל פני האדמה ואז קראו ביידיש: <strong>לייבל טורבה</strong> איז געשטארבן (<strong>לייבל טורבה</strong> מת ואיננו). טכס כזה נקרא לווייה חיה. <strong>טורבה </strong>נמלט למפקדה הצבאית שבארמון הוואוול וסיפר שהאספסוף היהודי רצה להרוגו. מפקד הצבא שלח פלוגה אחת לרובע היהודי, אך משלחת המפגינים הסבירה למפקד את דרישתם והצבא הוחזר.<br />מס הבשר בוטל אז אולם הוחזר לאחר כמה שנים מחוסר מקורות פרנסה לקהילה.<br />בשנת 1848 עם אירועי "אביב העמים" נבחר הרב <strong>בר מייזליס</strong> כציר בפרלמנט האוסטרי ובתקופת היותו רבה של וורשה בגיל 65, נטל חלק במרד הפולני בשנת 1862-63. כתוצאה מכך, גורש מוורשה. הוא היווה גאווה לעם הפולני ועם גירושו, הופצו אלפי גלויות עם תמונתו.<br />הרב <strong>דב בר מייזליס</strong> היה גם למדן גדול וכתב את "<strong>חידושי המהרד'ם</strong>" שהם פירוש ל <strong>'ספר המצוות'</strong> של ה<strong>רמב'ם</strong>.<br />על פי העיתונות בוורשה בעת קבורתו של הרב בבית העלמין היהודי בוורשה, השתתפו בהלווייתו 40,000 מלווים. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-3586543752500678442?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-91018034279321251052007-08-20T04:20:00.000-07:002011-03-05T06:04:00.339-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מהכיכר החדשה <span style="color:#006600;">Nowy Plac</span> הולכים ברחוב אסתרי <span style="color:#006600;">Estery</span> הנמצא בצדה המזרחי של הכיכר, ישר צפונה עד שמגיעים לרחוב מיודובה <span style="color:#006600;">Miodowa</span>.<br />במאה ה 19, חולק הרחוב ע'י פודבז'ז'ה <span style="color:#006600;">Podbrzie</span> שהיה פרבר של קז'ימיז'.<br /><br /><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img border="0" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" height="30" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="בית כנסת" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="מקום מעניין מאד" src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR MI SY 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><strong><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0UT_FsMXI/AAAAAAAAAOc/GxD3akLQWS8/s1600-h/Krakow+050.jpg" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101756286466011506" border="0" alt="בית הכנסת הטמפל" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0UT_FsMXI/AAAAAAAAAOc/GxD3akLQWS8/s200/Krakow+050.jpg" /></a>בית הכנסת של הנאורים ה'טמפל' <span style="color:#006600;">Tempel</span></strong><br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מיודובה 24 <span style="color:#006600;">Miodowa</span>/ פודבז'ז'ה <span style="color:#006600;">Podbrzezie</span><br />נבנה בשנים 1860-1862 ביוזמתו של ארגון היזראליטים הפרוגרסיבים בקרקוב. בשנים 1869, 1883, 1893-94, 1924 בית הכנסת הורחב, עוצב מחדש בחלקו ועבר שימור בחלקו הפנימי כמו: קשת ארון הקודש, ציורי הקיר ואריחי הזכוכית הצבעוניים ב 36 חלונות קומת הקרקע והקומה הראשונה.<br />בית כנסת ה'טמפל' הוא המפואר שבבתי הכנסת בקרקוב. גבוה, גדול, רחב וגגו ככיפה קמורה. רצפתו מכוסה בשטיחים בצבע אדום ארגמן וקירותיו מעוטרים בקישוטי זהב. הקישוטים הם בסגנון מאורי ודומים לבית הכנסת הספרדי בפראג. בתקופת השלטון הנאצי, שימש בית הכנסת לאורווה וכך שרד.כיום, בית הכנסת רכוש הקהילה היהודית, משמש לעיתים לייעודו כמקום תפילה.<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0SOfFsMWI/AAAAAAAAAOU/aG5UIg1gZ1k/s1600-h/GLASS.jpg" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101753992953475426" border="0" alt="חלון בבית הכנסת" src="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs0SOfFsMWI/AAAAAAAAAOU/aG5UIg1gZ1k/s200/GLASS.jpg" /></a>עזרת הנשים נמצאת בקומה העליונה ושם עמד עוגב שליווה את שירת המקהלה בעצרות ממלכתיות שהיו ביום העצמאות ב 11 לנובמבר, ביום החוקה ב 3 למאי וביום הולדתו של נשיא פולין.<br />בימי חג אלה, התאספו כל ילדי בתי הספר היהודים לתפילת חג יפה ומיוחדת הרב החזן התפלל תפילה מיוחדת אחר כך דרש ובסיום התפזרה העצרת.<br /><br /><strong>על החזנים ב'טמפל'</strong><br /><strong>יוסף פישר</strong> (1841-1914) היה חזן ראשי ב'טמפל' ותפילתו המיוחדת ומלאת ההדר משכה לבית הכנסת המוני יהודים אשר התנגדו לבית הכנסת וראו בו מוקד כפירה והתבוללות, אולם אהבו מאוד את תפילתו של <strong>פישר</strong>. בחגים הפולנים נהג פישר לשיר בבית הכנסת את "<strong>האל, ששמרת על פולין</strong>" ומיד אחריו את "<strong>האל, ששמרת על יהודה</strong>". הוא היה הרוח החיה בתנועה הציונית בעיר וארגן בבית הכנסת את נשף חנוכה לכוב המכבים בשנת 1891. המתפללים הנאורים לא אהבו זאת והוא עשה זאת על אפם ועל חמתם. <strong>פישר </strong>הקים בשנת 1879 בית דפוס ברחוב גרוז'קה <span style="color:#006600;">Grodzka</span>.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">חתנו היה הצייר המפורסם <a href="http://www.sierpc.com.pl/show.php?typ=postacie&amp;id=12"><span style="color:#006600;">אברהם נוימן</span></a>.<br />ד'ר <strong>יהושע (אוזיאש) טהון</strong> ( 1870-1936) רב ומנהיג מתפללי בית הכנסת </span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsx75-0S-nI/AAAAAAAAASQ/V7_v7Ej1sxM/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%98%D7%95%D7%94%D7%9F.JPG" target="_blank"></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs02Ju0S-sI/AAAAAAAAAS4/igFfzMFPG_o/s1600-h/Tohn.JPG"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101793493694741186" border="0" alt="שלט הנצחה על ביתו של ד'ר יהושע טהון" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs02Ju0S-sI/AAAAAAAAAS4/igFfzMFPG_o/s200/Tohn.JPG" /></a>ה'טמפל' (נבחר לתפקיד ב 1899), חזן ודרשן מטיף. טהון יליד לבוב בוגר הפקולטה לפילוסופיה בברלין ובוגר בית המדרש לרבנים בברלין, מראשי הצעירים הציונים בלבוב ובקשרים קרובים עם הרצל. כתב מאמרים לעיתונות והשתתף באופן קבוע בעיתון 'השלוח', ירחון עברי לספרות ולמדע שהופיע בשנים 1896- 1927 ונדפס בקרקוב. טהון היה דמות מרכזית וכריזמטית בקרב יהודי קרקוב בין שתי מלחמות עולם ומנהיג חשוב של יהדות פולין. הוגה דעות ומדינאי פרגמטי שידע לקבץ סביבו עוזרים מוכשרים בעלי כושר ארגון.<br />בשנת 1919, נבחר לסיים הפולני כאשר עמד בראש "המועצה היהודית הלאומית הזמנית" שבמחוז קרקוב.<br />לאחר מותו של ד'ר <strong>טהון</strong>, המשיך בדרכו כחזן ודרשן ב'טמפל' ד'ר <strong>שמלקס</strong>. </span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><p align="left"><br /><object width="160" height="140" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-2c9c20d5750fad4a" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v18.nonxt5.googlevideo.com/videoplayback?id%3D2c9c20d5750fad4a%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330052009%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D4C4D3000F8B1BBB843F31603CCBD49E64F1BFBBC.4F303A5AFFB7CE1CFF8F59DB9089FD51FC3BD09%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D2c9c20d5750fad4a%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3Dqgs5a1JB4bF2KiyRP6qFObUJ0V0&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="160" height="140" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v18.nonxt5.googlevideo.com/videoplayback?id%3D2c9c20d5750fad4a%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330052009%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D4C4D3000F8B1BBB843F31603CCBD49E64F1BFBBC.4F303A5AFFB7CE1CFF8F59DB9089FD51FC3BD09%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3D2c9c20d5750fad4a%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3Dqgs5a1JB4bF2KiyRP6qFObUJ0V0&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object><br /><br /><span style="font-family:arial;"></span></p><p align="right"><span style="font-family:arial;">פתוח בכל ימות השבוע בשעות 10:00-15:00</p></span><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img border="0" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" height="30" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="בית ספר" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="מקום מעניין מאד" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR MI BU 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית ספר 'תחכמוני' <span style="color:#006600;">Tachkemoni</span> school</strong><br />מיודובה 26 <span style="color:#006600;">Miodowa</span><br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs02q-0S-tI/AAAAAAAAATA/uejdBN5xjmw/s1600-h/Tachkemoni.JPG" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101794064925391570" border="0" alt="בניין בית ספר תחכמוני היום " src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs02q-0S-tI/AAAAAAAAATA/uejdBN5xjmw/s200/Tachkemoni.JPG" /></a>בסיום המחזור הראשון של ה'חדר העברי' של 'המזרחי' ברחוב קופה 16, הוחלט לשמור על המשכיות ולהקים תיכון דתי המבוסס על עקרונות ה'חדר העברי'.<br />בית הספר נוסד בשנת 1927 והיו בו שלוש כתות שלמדו בצריף קטן במשך שנתיים עד 1929, אז נסגר בית הספר לשנתיים ונפתח שנית בשנת 1931, בבניין חדש בן 4 קומות ו 13 חדרי כתה גדולים. בבית הספר למדו מקצועות כלליים ולכן הוכר ע'י שלטונות פולין, אולם בוגריו לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה על סמך התעודות של בית הספר. מי שרצה להתקבל בהמשך לאוניברסיטה, למד את שנת הלימודים האחרונה בבית ספר תיכון פולני.<br />במחזור האחרון של בית הספר למדו 400 תלמידים ולמדו 24 מורים.<br />בית הספר חינך את תלמידיו ברוח התורה והמסורת הדתית – לאומית. לפני הצהריים למדו למודי קודש ואחר הצהריים, מקצועות כלליים חילוניים. שיטת לימוד זאת הכתיבה שני מנהלים האחד הרב <strong>מ.י. קליגר</strong> ללמודי קודש והשני, ד'ר <strong>ד. זוננשטיין</strong> ללמודי חול.<br />אחר הצהריים התקיימו חוגים ובהם למדו לימודי ארץ ישראל, תולדות ה'חלוץ' וחוגי ספורט שונים.<br />היחסים בבית הספר היו של כבוד הדדי, הבנת הזולת ועזרה הדדית.<br />רבים מבין הבוגרים עלו לארץ כחלוצים וחלקם הקימו את קיבוץ כפר עציון בהרי יהודה בארץ ישראל. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">לאחר המלחמה בשנים 1945-1947, שימש המקום כמושב ועדת 'הבריחה' וכמרכז בקרקוב לנושא 'הבריחה'.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">היום משמש הבניין כבית ספר של העירייה.<br /><br /></div></span><a name="miodowa36"></a><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img border="0" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" height="30" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="בית כנסת" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="מקום מעניין מאד" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR MI BU 1S</span></a><span style="font-family:arial;"> </span></span></div></div><br /><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><span align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית הספר היסודי הכללי <span style="color:#009900;">Elementary school</span></strong><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rsx7bO0S-mI/AAAAAAAAASI/_GKmJM8Rf2o/s1600-h/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91+-+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99+%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%93%D7%95%D7%91%D7%94+36.JPG" target="_blank"></a></span></span></p><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rt8E3PFsMxI/AAAAAAAAAR4/-f200h8D_jw/s1600-h/myodowa36.jpg" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5106805849451148050" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rt8E3PFsMxI/AAAAAAAAAR4/-f200h8D_jw/s200/myodowa36.jpg" /></a>רחוב מיודובה 36 <span style="color:#009900;">Miodowa</span><br /></span></span><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs027O0S-uI/AAAAAAAAATI/9gFhi-bcvVY/s1600-h/Miodowa+36.JPG" target="_blank"></a>במיודובה 36 עומד בניין לבנים חומות בן כמה קומות ששימש כבית ספר יהודי כללי חילוני על שם קלמנטינה טנסקי-הופמן. התלמידים היו יהודים וצוות המורים מעורב, יהודים ופולנים.<br />בית הספר היסודי בפולין היה אז בן 7 כתות. למדו בו ילדים שגרו בסביבה כולל ילדים יתומים מבית היתומים ברחוב דיטלה 64 <span style="color:#006600;">Dietla</span>.<br />שפת הלימוד הייתה פולנית ולמדו בו למודים כלליים וגם לימודי דת ויהדות. </span><span style="font-family:arial;">גם היום משמש הבניין לבית ספר.<br /><a href="http://www.wrotamalopolski.pl/root_BIP/BIP_w_Malopolsce/root_UM/podmiotowe/Jednostki+organizacyjne/Edukacja/Studium+Zawodowe+5/O+jednostce/default.htm">Medyczne Studium Zawodowe Nr 5</a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvPEHNS0rjI/AAAAAAAAAa8/Lo7EOwV658k/s1600-h/Miodowa+36.JPG"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5112645630102384178" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvPEHNS0rjI/AAAAAAAAAa8/Lo7EOwV658k/s200/Miodowa+36.JPG" width="169" height="138" /></a></span></p><br /><p dir="rtl" align="right"><br /></p><p></p><p></p><p><br /></p><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img border="0" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" height="30" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="בית קברות" src="http://www.relationet.net/jgicons/typeceJ.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="מקום מעניין " src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR MI CE 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית העלמין היהודי 'החדש'</strong> <strong><span style="color:#006600;">'New' Jewish cemetery</span></strong><br /><br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs7GqvFsMZI/AAAAAAAAAOs/YSoIhzjhVrM/s1600-h/newcemetery.jpg" target="_blank"></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs7kC_FsMcI/AAAAAAAAAPE/f8QnfJsmtr8/s1600-h/miodowacemetry.JPG" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5102266167803523522" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs7kC_FsMcI/AAAAAAAAAPE/f8QnfJsmtr8/s200/miodowacemetry.JPG" /></a>רחוב מיודובה 55 <span style="color:#006600;">Miodowa</span><br />ממשיכים ללכת ברחוב עד נקודת החיתוך עם מסילת הברזל, עוברים אותה ומגיעים לכניסה לבית העלמין.<br />בית העלמין נוסד בשנת 1880, והורחב מספר פעמים.<br />בכניסה לבית העלמין מכיוון מיודובה, נמצא בית הטהרה ובצמוד אליו מצד מזרח, בניין דירות דו-קומתי, החומה ובה שער הכניסה לבית העלמין.<br />תאריכי המצבות הישנים ביותר הם משנת 1840.<br />בין האישים הקבורים כאן נמצא את: ד'ר <strong>יהושע טהון</strong> <span style="color:#006600;">Ozyash Thon</span>(1870-1936), מנהיג התנועה הציונית וחבר הסיים הפולני בשנים 1922 ועד 1936 עם מותו בשנה זו.<a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs7kR_FsMdI/AAAAAAAAAPM/Q3DoNxm56ao/s1600-h/gebirtig.JPG" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5102266425501561298" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rs7kR_FsMdI/AAAAAAAAAPM/Q3DoNxm56ao/s200/gebirtig.JPG" /></a> הארכיטקט <strong>יזף סאר</strong> <span style="color:#006600;">Jazef Sara</span> (1850-1929), סגן נשיא הקהילה היהודית בקרקוב בשנים 1905-1929, פרופ' <strong>ליאון שטרנבך</strong> <span style="color:#006600;">Leon Sternbach</span> (1864-1940) מומחה לפילולוגיה קלאסית ומרצה באוניברסיטה היגלונית, הצייר <strong>מאוריציו גוטליב</strong> <span style="color:#006600;">Maurycy Gottlieb</span> (1856-1879), <strong>קלמן ואהרון אפשטיין</strong> <span style="color:#006600;">Kalman &amp; Aaron Epsteins</span>, מנהיגי התנועה החסידית בקרקוב בראשית המאה ה19, <strong>שמעון שרייבר</strong> (סופר) <span style="color:#006600;">Szymon Schreiber</span> (Sofer) רבה של קרקוב בשנים 1860-1883.<br />בתקופת השלטון הנאצי הוא נהרס כליל ושוקם מחדש החל משנת 1957 ועבודת השיקום ממשיכה עד היום.<br /></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-9101803427932125105?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-18206458746869903372007-08-20T04:19:00.002-07:002008-11-15T07:08:58.869-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב פודבז'ז'ה 6 <span style="color:#006600;">Podbrzezie<br /></span><br />בשנים שבין שתי מלחמות עולם, היו לא מעט ילדים יהודים יתומים בקרקוב וסביבותיה. אלה מביניהם ששהו בבתי יתומים כלליים, שהו שם רק עד גיל 14 ואחר כך לא היה להם פתרון חינוכי. ארגון בעלי מלאכה יהודים בעיר, החליט להמשיך ולחנך ילדים אלה והוא הקים שתי פנימיות לנערים בגילאי 14-17, במטרה לתת להם בית ולהכשירם לחיים עם מקצוע ביד בהגיעםלבגרות. פנימיות אלו נקראו: "'בורסות' (פנימיית) יתומים של בעלי מלאכה". היו שתי פנימיות כאלה בקרקוב. האחת הקטנה ברחוב קרקובסקה 26 <span style="color:#006600;">Krakowska</span> והשנייה הגדולה ברחוב פודבז'ז'ה 6 <span style="color:#006600;">Podbrzezie</span> ופטרונה <strong>סיני זיגמונט אלכסנדורביץ'</strong>, אדם בעל חזון ויכולת הוצאתו אל הפועל, מפרנסיה הבולטים של קהילת יהודי קרקוב עד פרוץ המלחמה. <a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOTQe0S-_I/AAAAAAAAAVQ/5KOwjdzIOlI/s1600-h/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91+-+%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103584714100505586" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOTQe0S-_I/AAAAAAAAAVQ/5KOwjdzIOlI/s200/%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91+-+%D7%9C%D7%95%D7%97+%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27+%D7%91%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D.JPG" border="0" /></a></span></div><span style="font-family:arial;"></span><br /><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;"></p><div dir="rtl" align="right"><br />הנערים למדו מקצועות שונים תוך כדי עבודה אצל מעסיקים במפעלים ובתי מלאכה יהודים בקרקוב ופעמיים בשבוע למדו בבית ספר מקצועי בתחומם. בתום 3 שנות לימוד, נבחנו בחינה מעשית ועיונית וקבלו תעודה.<br />מקצועות אלה כמו: טייחות, צבעות, דפוס, מכאניקה, מסגרות ואחרות סייעו מאוד לבחורים שעברו את אימי השואה באירופה לשרוד את המלחמה.<br />סיפורה של ה'בורסה' וסיפורו של הפטרון סיני זיגמונט אלכסנדרוביץ' הועלה בשנת 2006 בספר "<strong><a href="http://ffather.blogspot.com/">אב היתומים</a></strong>".<br /></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-1820645874686990337?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-20712544502714760172007-08-20T04:19:00.001-07:002010-09-23T13:48:27.703-07:00<div dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img border="0" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" height="30" /></a><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="גימנסיה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" /><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="מקום מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" border="0" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"></a><br /></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR PO BU </span></p><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב בז'וזו'בה 5<span style="color:#006600;"> Brzozowa</span> / פודבז'ז'ה 10 <span style="color:#006600;">Podbrzezie</span><br /></p></span><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTVbtS0rlI/AAAAAAAAAbM/6lWr9A7ZPIw/s1600-h/Gymnasium1.jpg"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5112946148964085330" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTVbtS0rlI/AAAAAAAAAbM/6lWr9A7ZPIw/s200/Gymnasium1.jpg" /></a><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><strong><span style="font-family:arial;">על קיר הגימנסיה תלוי שלט הנצחה מנחושת</span></strong><br /><span style="font-family:arial;"></span><br /><span style="font-family:arial;">הגימנסיה העברית בקרקוב נוסדה בשנת 1908 בשם -"<strong>חברת בית הספר העברי העממי והתיכון בקרקוב</strong>". שנת הלימודים הראשונה הייתה 1908/9 ובה כתה אחת בת 30 תלמידים בניהולו של ש.לזר. מגמת הלימודים הייתה לאומית – ציונית במתכונת חילונית מודרנית, וגרמה לעימותים רציניים בין החרדים הקיצוניים וההורים המסורתיים. <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLuB-0S-7I/AAAAAAAAAUw/ykF9qJpr-Lc/s1600-h/Gymnasium.jpg" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103403045573819314" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLuB-0S-7I/AAAAAAAAAUw/ykF9qJpr-Lc/s200/Gymnasium.jpg" /></a>לבית הספר לא היה אז משכן משלו והוא נדד ממקום למקום. בשנת 1913 נרכש מגרש ברחוב בז'וזובה 5, הוחל בבניית הבניין הראשון אשר בנייתו הסתיימה בשנת 1918. רמת הלימודים הגבוהה הלמה את מבוקשם של הורים רבים, ורבים התדפקו על דלתות המוסד והוא עלה ופרח משנה לשנה.<br />בשנת 1924 קם בבית הספר "<strong>ועד ההורים</strong>" בראשותה של <strong>לאורה טיגנר</strong> שסייע לתלמידים מעוטי יכולת במזון, ביגוד וכספים, ואף ארגן קייטנות בקיץ ומחנות חורף במקומות נופש בהרים.<br />בשנת 1926 נערכו בגימנסיה בחינות הבגרות הראשונות כולל בגרות בעברית.<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLyp-0S-9I/AAAAAAAAAVA/4WZk963BUtk/s1600-h/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+1937.JPG" target="+blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103408130815097810" border="0" alt="גדוד הצופה בגימנסיה 1937" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLyp-0S-9I/AAAAAAAAAVA/4WZk963BUtk/s200/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%94+%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+1937.JPG" /></a>בשנת 1933, נוסד בחצר הגימנסיה בראשותו של ד"ר <strong>ח. הילפשטיין</strong> בית ספר מקצועי לבנים עם תכנית לימודים תלת-שנתית שבסופה קיבל התלמיד תעודת מקצוע.<br />הלימודים הפורמאליים כללו מגוון עשיר מאוד של מקצועות ובשעות אחר הצהריים, היו חוגים רבים ומגוונים.<br />בשנת 1934, קמה בתוך בית הספר תנועת "<strong>הצופה</strong>", תנועה על מפלגתית של תנועת הצופים. </span><span style="font-family:arial;"><br /></div></span><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">באותה שנה, הונהגה רפורמה כללית במוסדות החינוך היסודי והתיכון בפולין, שכללה גם את מבנה החטיבות בגימנסיה. במסגרת מתן מספרים סידוריים לבתי הספר בפולין, </span><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLzRu0S--I/AAAAAAAAAVI/0C5hYCSNGho/s1600-h/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8+%D7%92%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+1936-7.JPG" target="_blank"><span style="font-family:arial;"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103408813714897890" border="0" alt="תמונת מחזור בוגרי הגימנסיה 1936" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLzRu0S--I/AAAAAAAAAVI/0C5hYCSNGho/s200/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8+%D7%92%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+1936-7.JPG" /></span></a><span style="font-family:arial;">קיבלה הגימנסיה את המספר "<strong>445</strong>" וכל תלמיד היה חייב לשאת את מספר בית הספר על השרוול השמאלי של התלבושת האחידה. </span></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מספר תלמידי ערב המלחמה היו בגימנסיה מעל ל 1400 תלמידים, אולם שנת הלימודים שהייתה אמורה להתחיל ב 1.9.1939,לא החלה וחוק לימודיהם של רבים מן התלמידים נגדע באיבו.<br />משנת 1936/37 נקראה החטיבה העליונה של בית הספר – הגימנסיה – על שמו של ד"ר <strong>ח. הילפשטיין</strong>, נשיא בית הספר משנת 1926 שתרם תרומה נכבדה להרחבתו ולפריחתו. <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTXK9S0rmI/AAAAAAAAAbU/l2vZemC28U4/s1600-h/Gymnasium2.jpg"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5112948060224532066" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTXK9S0rmI/AAAAAAAAAbU/l2vZemC28U4/s200/Gymnasium2.jpg" /></a></span></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מספרת על בית הספר <strong><a href="http://onrazor.blogspot.com/2007/09/2005.html">אירנה יוהנס</a></strong>: </span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">" הגימנסיה העברית בקרקוב, הייתה המוסד החינוכי החיובי ביותר שהכרתי, בהשוואה למוסדות חינוכיים אחרים. זה היה המוסד הטוב, החם והמתאים ביותר לתקופה שבה חיינו. בית הספר היה זקוק באופן קבוע <a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLxPu0S-8I/AAAAAAAAAU4/8PQ4zcJsP98/s1600-h/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94,+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91+1929.JPG" target="_blank"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103406580331903938" border="0" alt="סגל מורי הגימנסיה בשנת 1929 " src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLxPu0S-8I/AAAAAAAAAU4/8PQ4zcJsP98/s200/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94,+%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91+1929.JPG" /></a>לתרומות, משום שתלמידים מצטיינים לא שלמו שכר לימוד ואבי תרם ברצון. שכר הלימוד החודשי היה 65 זלוטי, מלבד תשלומים לטיולים, לסרטים, לתיאטראות ולדברים אחרים שהיו חובה. השכר החודשי של משפחות רבות בנות 4 נפשות ויותר, לא הגיע לסכום חודשי כזה של 65 זלוטי והיו ילדים רבים ומוכשרים מאוד, שלא שלמו פרוטה. </span></div><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">וועד ההורים היה למעשה וועד אמהות שבו כיהנו 20 אמהות והוא סייע לתלמידים בתחומים שבית הספר לא היה יכול לסייע לתלמידים ממשפחות מצוקה כמו מילגות לימוד, ארוחת עשר שכללה 2 סנדוויצ'ים וכוס קאקאו וארוחת צוהריים </span><span style="font-family:arial;">חמה.<br />בכניסה לבניין היה מזנון באחריותו של מר המר ובצמוד אליו חדר שבו האמהות בשלו את הארוחות החמות בסירי בישול שהביאו מן הבית.<br />לפני חגים וטכסים, אמהות חברות הועד עברו בעיר בין חנויות ועסקים והתרימו את בעלי המקום. </span></div><div align="right"><br /><span style="font-family:arial;">מבנה בית הספר היה מודרני מאוד לתקופה הזאת. הכתות גדולות ומוארות, החצר קטנה מאוד, אולם היה גג גדול מאוד ורחב והוא היווה את הפיצוי שלנו. בהפסקות עלינו על הגג הענק, שחקנו ורקדנו ריקודי עם. אחד מן התלמידים הביא הקלטות של שירים עבריים ונגנו אותם בפטפון המופעל ידנית עם רמקול מזדקר כמו פיה של חצוצרה. הייתה בבית הספר מעבדה לפיזיקה יוצאת מן הכלל ששכנה באולם ענק והייתה מאובזרת בכל מה שצריך למטרה הזאת.<br />בקומה העליונה, הייתה מעבדה לטבע וביצענו בה ניסיונות בחקלאות. היו שם מוצגים יפהפיים שאפשרו ללמוד את החומר באופן מוחשי , ועוררו את החשק ואת הסקרנות לדעת. לפני שנכנסנו למעבדה, נטלנו ידיים וזאת הייתה ההוראה: "לפני שאתם עולים לאולם הטבע, תכנסו לשירותים ותרחצו ידיים, כי לאולם הטבע נכנסים עם ידיים נקיות". לא היה צריך לומר יותר מפעם אחת. ידענו כיצד להיכנס, כיצד לשבת וכיצד לתת כבוד לנושא, לאולם, למה שנמצא לפנינו וכמובן למורה שמלמד אותנו. הבאנו למעבדה, סוגים שונים של גרגרים כמו שעועית, אפונה וזרעים אחרים וגדלנו אותם. לאחת הבנות הייתה מצלמה די משוכללת והיא צילמה את שלבי ההתפתחות של הצמחים משלב הזרעים וזה שימח וסיקרן אותנו, וכך למדנו להסתכל על הטבע. באביב הסתכלנו ועקבנו אחר העלים הנפתחים. קודם רואים שפיץ ירוק, אחר כך נפתח פתח קטן ומתפתח עלה שלב אחר שלב. היו שני אולמות ספורט: אחד קטן ואחד גדול והם היו מצוידים בכל אביזרי ההתעמלות שהיו אז. אולם הספורט הגדול, שימש גם להופעות גדולות.<br />בבית הספר היה חוג לדרמה, והשתתפו בו ילדים מוכשרים ביותר. תזמורת בית הספר הייתה ידועה מאוד בין בתי הספר בקרקוב ולצלילי נגינתה, צעדנו בצעדות שונות. מלבדה היו שתיים נוספות: תזמורת ג'ז ותזמורת קאמרית בת 4 תלמידים, עם הכנר ברוך הכישרונות <strong>יוזק שפילמן</strong>. באולם הספורט הקטן, היה פסנתר ברנשטיין תרומת אחת המשפחות העשירות בקרקוב ופעם בחודש, היה קונצרט. פרופ' <strong>פלדהורן </strong>הידוע, היה המורה לספרות שכתב שירה בפולנית. הוא ידע 'להדליק' את הכיתה לנושא שלימד, תוך שהשתמש בכישרון המשחק שלו. כש<strong>פלדהורן</strong> קרא פרוזה או שירה, הכול היה מואר. עד היום בפגישות עם בני כתתי שנותרו, אנחנו נזכרים בו ועוברים את החוויה מחדש. פלדהורן היה משכיל מאוד, בקי במוסיקה וכתב ביקורות קונצרטים <strong>ל'נובי דז'ינייק'</strong>, העיתון היהודי בשפה הפולנית. הוא ארגן קונצרטים פעם בחודש של סולנים בפסנתר ומוסיקה קאמרית של ויולה וכינור, או פסנתר מלווה את הכינור בווריאציות שונות. <strong>פלדהורן </strong>השאיר את הפסנתר באולם הספורט הקטן משום שרצה אווירה אינטימית. האולם היה קטן ולתוכו נכנסו רק כ 5-4 כיתות בכל פעם. לפני תחילת הקונצרט, פלדהורן הסביר את היצירה שתושמע: מי כתב אותה, לאיזו תקופה שייכת היצירה ומהם חלקיה, התחלה אמצע וסוף. בין הפסנתרנים הייתה גב' <strong>ארגוב</strong>, מומחית לשופן וכפולניות היינו מאוד מחוברות לשופן והוא תמיד ידע מה לספר על שופן בעקבות המלחמה המתמדת בין הצרפתים לפולנים 'למי שייך שופן?' <strong>פלדהורן </strong>חי בניירות אריים עם אשתו ובתו בעיירה קטנה ושימש כמורה שם פגש שם פולני שמלצובניק, שהכיר אותו עוד מתקופת האוניברסיטה היגלונית. הפולני הלשין עליו, תפסו אותו עם אשתו ושניהם נספו. הילדה הספיקה לברוח ולהגיע לארץ.<br />פעמיים שלוש בשנה התקיימו בבית הספר נשפי ריקודים סלוניים שנקראו בתרגום מפולנית <strong>הפסקת תה – Tea time</strong> שלוו ע'י תזמורת הג'ז של בית הספר. ההתרגשות לקראת נשף הריקודים הייתה עצומה. התלבושת לנשף הייתה התלבושת האחידה של בית הספר ולכן לא הייתה שום תחרות תלבושות. היה אסור להתאפר ולגרוב גרבי משי ולבשנו בנשף את אותה התלבושת האחידה שלבשנו בבוקר ללימודים. האמת, שכעסנו אולם זה לא הפריע לנו לבלות ולפלרטט. נשפי הריקודים גרמו לנו להתרגשות גדולה.<br />תלבושת הבנות הייתה חצאית פליסה כחולה כהה ועליונית מבד זהה עם שרוול ארוך וצווארון לבן. סמל בית הספר היה רקום על שרוול יד שמאל, ומעליו המספר הארצי של בית הספר <strong>445</strong>.<br />בשנת 1984 , כאשר מלאו לנו שישים שנה, בקשנו מ<strong>יוז'ק באו</strong> שיצייר לנו את הסמל. לקחתי את הציור של <strong>יוסף באו</strong>, הזמנתי בחנות שלטים את המגן ממתכת על לוח עץ כמזכרת לכל מי ששרד ועדין חי וההתרגשות הייתה <a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLsfO0S-6I/AAAAAAAAAUo/wW5WTvyT-J0/s1600-h/%D7%A1%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.jpg"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103401349061737378" border="0" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLsfO0S-6I/AAAAAAAAAUo/wW5WTvyT-J0/s200/%D7%A1%D7%9E%D7%9C+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.jpg" /></a>עצומה.<br />סמל בית הספר היה רקום בצבע כסף על רקע כחול כהה בתלבושת של ארבעת כתות התיכון הראשונות ובתלבושת של שתי הכתות העליונות, הסמל היה רקום בצבע זהב על רקע אדום.<br />הנשף היה אחר הצהריים בשעות 17-19 בנוכחות המחנכים שהיו חייבים לבוא וללוות את הכיתות המוזמנות, ובהזדמנות זו הם גם רקדו.<br /></div></span><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">המנון הגימנסיה הייתה מנגינה ללא מילים ונוגן ע'י ת</span><span style="font-family:arial;">זמורת הגימנסיה באירועים שונים בתוך הגימנסיה, במצעדים לכיוון מגרש מכב'י ובמגרש עצמו. *<br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></span><br /><p><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/TFWZIysOg3I/AAAAAAAACEM/W2x760TwWng/s1600/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%92%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91.bmp"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 400px; FLOAT: left; HEIGHT: 285px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5500470896228205426" border="0" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/TFWZIysOg3I/AAAAAAAACEM/W2x760TwWng/s400/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%92%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91.bmp" /></a> </p><br /><br /><p><span style="font-family:arial;">בקומת הכניסה בתוך בית הספר, היה קיוסק גדול עם מאכלים שונים ולחמניות עם נקניקיות ומתוך הקיוסק הייתה כניסה לחדר שבו נשות ועד ההורים, הכינו ארוחות לילדים נזקקים.<br />פעם בחודש, היינו חייבים ללכת להצגה בתיאטרון <span style="color:#006600;">Narodowa Słowackiego</span> ברחוב שפיטלה <span style="color:#006600;">Szpitalna</span> . עיצוב הפנים של התיאטרון היה העתק של תיאטרון וינאי ותוכנן ע'י אותם הארכיטקטים. על המסך היה ציור יד מהמאה ה – 19 פרי עבודתו של הצייר <strong>צ'ימירסקי</strong>. המסך שרד את המלחמה וקיים עד היום. ועד ההורים שלם עבור כרטיסים לתלמידים נזקקים מהתרומות שאסף. לפני ההצגה, קבלנו הסבר: מי כתב את המחזה, באיזו תקופה, מהו הנושא, מי הם השחקנים, מדוע עוצבה התפאורה בצורה שעוצבה, הסבר על הליווי המוסיקלי ועוד וזה גרם לתלמידים להיות מעורבים בהצגה שהם עומדים לראות. הגענו לתיאטרון מהגימנסיה ברגל. צעדנו בשקט זוגות זוגות כדי לא למשוך תשומת לב כיהודים ובראש כל כיתה, צעד המחנך. זו הייתה חוויה נהדרת. </span><br /></p><span style="font-family:arial;"><br /><br /><div dir="rtl" align="right">לתיאטרון היהודי הלכנו רק כשהגיע תיאטרון עברי כמו 'הבימה' שהגיעה אז לקרקוב מספר פעמים.<br />לא הלכנו לראות הצגות ביידיש כאשר טורקוב הגיע עם להקתו לקרקוב. בבית הספר לא טיפחו את היידיש, הכול היה מכוון לעברית ולפולנית. האווירה הייתה ציונית למרות שאסור היה בתוך בית הספר, לדבר על ציונות ולעשות נפשות לציונות. היה אסור באופן פורמאלי להשתייך לארגונים של הנוער היהודי הציוני, למרות זאת תלמידים רבים השתייכו בסתר לתנועות הנוער ופעילותם הייתה מחוץ לבית הספר. התנועה היחידה שהייתה מותרת בתוך בית הספר הייתה הצופים היהודים. הצופים היו מאורגנים ע'י בית הספר ובמסגרתו והפעולות התקיימו אחר הצהריים בתוך בית הספר. למדו שם שירים עבריים וסופר על הקיבוצים בארץ ועל התיישבות חומה ומגדל. הגיעו צילומים מהארץ על חומה ומגדל והראו אותם לחניכים.<br />יו'ר ועד ההורים של בית הספר הייתה <strong>לאורה טיגנר</strong> בת למשפחת פרוונים אמידה מאוד בקרקוב. וועד הורי הגימנסיה רכש מגרש גדול ב<strong>זבויה</strong> <span style="color:#006600;">Zawoja</span> ובנה עליו בניין שהיה בבעלות הגימנסיה העברית בקרקוב. בחופש הגדול נסענו לשם תמורת תשלום נכבד, אולם ילדים מבתים נזקקים, קבלו זאת חינם. כל מחזור היה בן שבועיים, אולם אפשר היה <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTNp9S0rkI/AAAAAAAAAbE/2pXSoFj-ILM/s1600-h/zawoja176%5B1%5D.gif"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; FLOAT: left; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5112937597684198978" border="0" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RvTNp9S0rkI/AAAAAAAAAbE/2pXSoFj-ILM/s200/zawoja176%5B1%5D.gif" /></a>להיות יותר זמן חודש – חודשיים כמובן בתשלום.<br />בזבויה היו שם מגרשי ספורט ובריכת שחייה שנוצרה מסכירת נהר <strong>סקביצה </strong><span style="color:#006600;">Skawica</span> והיו מדריכי שחייה, מדריכי כדורעף, מדריכי כדורגל ומדריכי התעמלות. בכל בוקר ביצענו התעמלות בוקר לאחר שהחצוצרן מתזמורת הגימנסיה – <strong>השיק (צבי) נתן</strong>, העיר אותנו בצלילי החצוצרה בשעה 6:00. תלמידים שניגנו בבית, הביאו אתם למחנה את כלי הנגינה. לכל קבוצה בת 20 תלמידים, הייתה מדריכה או מדריך שהעבירו חוג לדרמה והופענו בלווי מוסיקלי של התלמידים המנגנים. המבוגרים במחנה שחקו ברידג' והיו חוגי ספרות, כתיבת שירה בפולנית ובעברית. כמעט בכל יום היו נשפי ריקודים <strong>Tea time</strong> ובהם רקדנו טנגו וואלסים לצלילי שירים פולנים שתורגמו לעברית ע'י שני בנים.<br />בשנה השנייה לקיום המחנה, ועד ההורים רכש פסנתר והמדריך בנה בן ה 20 של <strong>גב' טיגנר</strong> ניגן עליו וליווה בנגינתו את שני הבנים המזמרים.<br />כול הפעילות הייתה תוצרת עצמית שלנו. בכל יום רביעי אחה'צ היה After בין השעות 15-19, אז היינו חופשיים ויכולנו לטייל. יומיים קודם ביום שני, החל 'שוק' תלבטויות והתרגשויות: "עם מי את הולכת? מי הזמין אותך? את מי הזמנת?" "למה אף אחד לא הזמין אותי? ולמה אותה הזמינו שניים?" אהבות, רכילויות, קנאות וסיפורים לא חסרו ומילאו את האוויר. זו הייתה תקופה קצרה מאוד של נעורים אמיתיים.<br />ועד ההורים פעל לאורך כל השנה וכיהנו בו בעיקר אמהות שחילקו את העבודה ביניהן. אמי <strong>ארנה הימלבלאו</strong> הייתה חברה פעילה בוועד ומילאה שני תפקידים: האחד, איסוף תרומות מבתי יהודים אמידים לפי רשימות שהועד הכין והשני, בישול וחלוקת מנות מזון לתלמידים נזקקים. כיצד ידעו מי תלמיד נזקק? המורים המחנכים היו צריכים לגלות מי לא הביא ארוחת עשר לכיתה. אכלנו את ארוחת העשר בכיתה על מפית רקומה שאותה פרשנו על השולחן. התלמידים הדתיים יצאו ליטול ידיים והמורה ישב בכיתה וראה מי לא אוכל. הוא דיווח על כך לוועד ההורים שדאג להביא לתלמידים אלה את האוכל עוד לפני ההפסקה. בהפסקת הצהריים, ילדים אלה ירדו לחדר הגדול שליד הקיוסק, ושם נשות הועד הגישו להם אוכל חם וכשר כי ילדים אלה באו בדרך כלל מבתים מסורתיים.<br />בל'ג בעומר היו תהלוכות שצעדו מבית הספר עד למגרש <strong>מכב'י </strong>על שפת הויסלה. זה היה מגרש ספורט עצום עם טריבונות בבעלות יהודית. בחורף היה קרח על המגרש ותחרויות ספורט על קרח. בל'ג בעומר נבנתה במה על המגרש ואנחנו הצגנו וערכנו מופעים. הקהל שישב על הטריבונות, היה מיהודי קהילת קרקוב, בעיקר הורי התלמידים. ההופעה האחרונה שלנו הייתה במאי 1939, חודשים ספורים לפני סוף העולם. הופענו עם פנטומימה בנושא ציוני. היינו קבוצה בת 8-7 בנות ותזמורת בית הספר ניגנה מארש ברקע בעדינות רבה. הלהקה לבשה בגדי חקי של הצופים, וכל אחת מהבנות החזיקה כלי עבודה אחר: טוריה, מעדר, מקוש, מגרפה, את וכו' וביצענו פנטומימה של שתילה והשקיית האדמה בריקוד עבודה. בתוך הפנטומימה, סחבנו סלים וגררנו עזים. על הבמה היה דגל ישראל ובסוף הפנטומימה, אחת מאתנו שהייתה רקדנית מעולה, הרימה את הדגל מהרצפה, הניפה אותו למעלה וצעדה קדימה ובעקבותיה כל בנות הקבוצה כאילו לפלשתינה. אחד הבנים החזיק שלט עצום ועליו היה כתוב<strong> לפלשתינה</strong>.</div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><strong>סיפורה של תמונה<a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/TJu4Sthkc5I/AAAAAAAACEc/Jfy2presZxE/s1600/%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.jpg"><img style="MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 235px; FLOAT: left; HEIGHT: 169px; CURSOR: hand" id="BLOGGER_PHOTO_ID_5520208399870227346" border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/TJu4Sthkc5I/AAAAAAAACEc/Jfy2presZxE/s400/%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94.jpg" /></a></strong></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right">באחת השבתות של חודש מרץ 1939, יצאנו כמה חברות לטייל בגינות פלנטי המקיפות את קרקוב העתיקה. לבושות במעילים עם צוורוני פרווה העוטפים את מדי הגימנסיה וראשינו חבושים בכובע הגימנסיה, שמחות בחלקנו ואופטימיות ולא מעלות בדעתנו כי בעוד כמחצית השנה, יתהפך עולמנו והשמים יפלו עלינו. כולן היו חברות תנועת הצופים בגימנסיה מלבדי(אירנה הימלבלאו). הלכנו לכיוון הוואוול דרך רחוב <span style="color:#009900;">Straszowskiego</span> ופגשנו צלם רחוב שצילם אותנו.<br /></div><div dir="rtl" align="right">עומדות משמאל לימין: <strong>גניה שטיינר- שטרן, אירנה הימלבלאו - יוהנס, פולה מונד</strong> (נספתה), <strong>אירנה ליבסקינד </strong>(ניספתה), <strong>רותקה לכס</strong> - שהייתה ראש תנועת הצופים, <strong>מירה שנירר - נטל, ביאנקה הורוביץ </strong>(ניספתה), <strong>פולה ארליך </strong>(נספתה), <strong>אילונה קוריאני - וינטר</strong>.</div><br /><div dir="rtl" align="right">לאחר 65 שנים ולאחר כל מה שעברנו ומי שנותר מאתנו, אנחנו ממשיכים בפגישותינו כאן בארץ להסתובב סביב בית הספר – הגימנסיה. מדברים ונזכרים וזוכרים לטובה את בית הספר".<br /></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right">* תווי המנון הגימנסיה המובאים כאן עובדו ע'י עידו גולדברג לשירתה של אירנה יוהנס. הביא יענקל'ה שינברג, הקליטה נורית אשכנזי.</div></span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-2071254450271476017?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-7169594996214697272007-08-20T04:19:00.000-07:002008-11-15T07:09:01.376-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0wQO0S-rI/AAAAAAAAASw/poL5DsCgZF0/s1600-h/jozef+dietl.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101787008294124210" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 99px; CURSOR: hand; HEIGHT: 116px" height="116" alt="יוזף דיטל " src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0wQO0S-rI/AAAAAAAAASw/poL5DsCgZF0/s200/jozef+dietl.JPG" width="143" border="0" /></a>קז'ימיז' 'עיר היהודים' בעבר הייתה אי סגור בין נהר הויסלה לבין יובליו. עד ראשית המאה ה 17, אפיק הנחל באזור של רחוב דיטלה היה האפיק הראשי, אולם במשך השנים החלו ליבש אותו והתהליך הסתיים במחצית השנייה של המאה ה 19 בשנים 1879 – 1891 ובמקום אפיק הנחל, נוצר רחוב ראשי המהווה עורק תחבורה ראשי עם רצועת ירק ובתי מגורים לאורכו. פרויקט הבנייה והתחבורה היה פרי יוזמתו של ראש העיר בשנים 1866-1874 <strong>יוזף דיטל</strong> <strong><span style="color:#006600;">Józef Dietl</span></strong> (1804 – 1876) ועל שמו נקרא הרחוב. <strong>דיטל <span style="color:#006600;">Dietl</span></strong> רופא פולני, פרופסור ומרצה באוניברסיטה היגלונית בקרקוב שהתמחה ב <span style="color:#006600;">Balneology</span> תחום רפואי העוסק במגיפות הנובעות מזיהום של מים.<br /></span></div><p><span style="font-family:arial;"></span></p><p><span style="font-family:arial;"></p><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="left"><br /></div><p dir="ltr" align="right"></p><p dir="ltr" align="left"></p><p dir="ltr" align="right"><a name="dietla64"></a><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית יתומים" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR DI BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"></div><strong></strong></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"></span></span><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית היתומים היהודי <span style="color:#006600;">Orphan'S House Jewish</span></strong><br /><br />דיטלה 64 <span style="color:#006600;">Dietla</span><br /><br />בקרקוב שבין שתי מלחמות עולם היו מספר בתי יתומים לילדים עד גיל 14. היו לא מעט ילדים שהתייתמו מאחד מהוריהם או שניהם בזמן מלחמת העולם הראשונה וילדים שהתייתמו מסיבות אחרות. מערך העזרה ההדדית בקהילה היהודית בעיר היה מפותח וזה התבטא בין השאר בהקמת בתי יתומים, בביקורי בית אצל משפחות במצוקה ואיתורי ילדים הזקוקים למסגרת שתספק להם את הצרכים שלא ניתן לספק במסגרת המשפחה.<br />המימון בא מתרומות ולמוסד היו פטרונים מבין פרנסי הקהילה שדאגו למחסורם של הילדים.<br />בבניין מספר 64 ברחוב דיטלה נוסד בית יתומים בתקופה שבין שתי מלחמות עולם ובו התחנכו גם בנים וגם בנות אם כי הבנות היו במיעוט. במחצית השנייה של שנות העשרים היו שם כ 40 בנים וכ 23 בנות.<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0qoO0S-oI/AAAAAAAAASY/yHjTrUHHLSE/s1600-h/orohan1.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101780823541217922" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="חזית הבניין היום " src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0qoO0S-oI/AAAAAAAAASY/yHjTrUHHLSE/s200/orohan1.JPG" border="0" /></a>הבניין בן 4 קומות, מפואר עם דלת משולבת בקריסטל. הכניסה לבית היתומים התאפשרה רק עם אישור כניסה באמצעות הטלפון שהיה בכניסה. בחזית הבניין בחוץ היה כתוב:<br /><span style="color:#006600;"><strong>Zakład Wychowawczy Sierót Zydowskick im. Rackowej</strong></span>. </span></div><br /><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:78%;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0vj-0S-qI/AAAAAAAAASo/y4Uc9dOXNyY/s1600-h/orphan2.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101786248084912802" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="חדר המדרגות היום " src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0vj-0S-qI/AAAAAAAAASo/y4Uc9dOXNyY/s200/orphan2.JPG" border="0" /></a>פטרוני בית היתומים הייתה משפחת <strong>רוקח</strong>. מר <strong>רוקח </strong>היה נציג וועדה של הקהילה היהודית בקרקוב.<br />לגב' רוקח הייתה רגישות גדולה כלפי יתומים. היא אהבה כלבים ונהגה להגיע לבית היתומים כל יום עם כלבה הגדול. היא הייתה אחראית על המחנכים שהגיעו למוסד ובאו מקרב הסטודנטים היהודים באוניברסיטה היגלונית. אותם סטודנטים השתתפו גם בבניית בית הסטודנט היהודי ברחוב פז'מיסקה - <span style="color:#006600;">Przemyska</span>פינת סטארובישלנה – <span style="color:#006600;">Starowiślna</span>.<br />בית היתומים התנהל בחלקו בשלטון עצמי של הילדים. מנהלי המוסד השתתפו בקיצים בסמינרים של <strong>יאנוש קורצ'ק</strong> בוורשה ושם אמצו את הרעיון החינוכי של <strong>יאנוש קורצ'ק</strong> לפיו חברת הילדים היא דמוקרטית המנהלת את עצמ<a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0uxO0S-pI/AAAAAAAAASg/N_XZRwrRyHI/s1600-h/orohan4.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101785376206551698" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="הצגה בבית היתומים בערב פסח. בין קהל הפטרונים סיני זיגמונט אלכסנדרוביץ" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs0uxO0S-pI/AAAAAAAAASg/N_XZRwrRyHI/s200/orohan4.JPG" border="0" /></a>ה.<br />בשבתות היו לילדים שיחות עם המחנכים והם יכלו להתבטא ולומר את אשר על ליבם.<br />חדרי השינה של הבנים היו בקומה השלישית 4-5 חדרי שינה וחדרי השינה של הבנות מצדו השני של המסדרון. לאורך חדר המדרגות היו טבלות עם שמות האנשים שתרמו כספים לבית היתומים. </div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right">גב' <strong>רוקח</strong> נפטרה ונקברה בבית העלמין במיודובה וביום השנה, ילדי בית היתומים נהגו לעלות על קברה.<br />בשלב מסוים התמנתה כמנהלת בפועל <strong>אנה פויירשטיין</strong> בסיועו של בעלה. בין חברי הוועד המנהל היה <strong>אלתר דוד קורצמן</strong> שבמשך הזמן קיבל את עיקר הפטרונות על עצמו. משפחת <strong>פויירשטיין </strong>ניהלה את בית היתומים עד הכניסה לגטו ועברה עמו לגטו בפודגוז'ה ביחד עם דוד קורצמן וביחד הלכו בראש קבוצה של 300 ילדים באוקטובר 42 והובלו ל<strong>בלז'ץ</strong>.<br />היום הבניין משמש כאכסניית נוער.</span></div><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"><a name="dietla51"></a><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית יתומים" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR DI BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p><p dir="rtl" align="right"><br /><strong><span style="color:#006600;">בית הקפה 'מתחת לסחבה' 'Pod Szmatką' Coffee<br /></span></strong><br />רחוב דיטלה 51<span style="color:#006600;"> Dietla street</span><br /><br />בתקופה שבין שתי מלחמות עולם היה ברחוב דיטלה בית קפה ספרותי <strong>'מתחת לסחבה'</strong> <span style="color:#006600;">'Pod Szmatką'</span> של <strong>ספייר</strong> בו נערכו ערבי קריאה של משוררים וסטיריקנים. מספרת עליו <strong>אוגניה פרוקופ-יאנייץ</strong> במאמרה "<strong>סופרים יהודים פולנים בקרקוב בין שתי מלחמות עולם</strong>": כנראה שהפופולאריות של בית הקפה נרכשה בזכות <strong>מרים אורלסקה</strong>, שחקנית יהודייה מפורסמת שהגיעה להופעות אורח בתיאטרון היהודי ברחוב בוכנסקה ובסיום ההופעות הזמינה את חבריה לקפה של <strong>ספייר</strong>. בעקבות השחקנים, הגיעה כל הבוהמה של קרקוב לבית הקפה ובהם משוררים, סופרים, ציירים ואחרים. אורחים קבועים בבית הקפה היו <strong>יוליוש ויטקובר והנריק ובר</strong>, עיתונאים בעיתון <strong>'נובי דז'ייניק'</strong>. אורחים נוספים שבקרו שם מדי פעם היו: המשורר היידי והצייר <strong>בר הורביץ</strong>, <strong>יואל דמביצר</strong> בשם העט שלו <strong>יואל יואלון</strong>. בין באי בית הקפה היו סופרים בני הדור הצעיר שניהלו שם ויכוחים מרים בנושאי אומנות. לעיתים נכנסו לבית הקפה גם סופרים וציירים פולנים שמאלנים כמו <strong>אדם פולבקה</strong>, <strong>לך פיבובר</strong>, האחים <strong>יוזף ומריה ירמה</strong> ואחרים.<br /><br /></p><p></p><p dir="ltr" align="right"><a name="dietla36"></a><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מועדוני תנועות הנוער" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR DI BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>מועדוני תנועות הנוער <span style="color:#006600;">Youth movement's clubs</span></strong><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בחצר פנימית בדיטלה 36 <span style="color:#006600;">in the yard Dietla </span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#006600;"><br /></span>בחצר פנימית של בית ישן עם שער כניסה רחב ברחוב דיטלה 36, הייתה פעילות מגוונת ביותר.<br />בצדה הימני של חצר הבניין הרחבה והמרובעת עמד מחסן זכוכית ובצדה שמאלי, קורות הכנסייה ע'ש <strong>אגנישקה הקדושה</strong> ובה מחסן הברזל של ר' <strong>מיליק שמרוט</strong>. לאחר התדיינות משפטית רבת שנים בין שמרוט לבין הכנסייה, חוסל מחסן הברזל, הכנסייה שקמה את עצמה ונמסרה לצבא הפולני ובכל יום ראשון צעדו בחצר מתפללים נוצרים אל הכנסייה.<br />החצר שימשה גם לאסיפות ציוניות בקז'ימיז'. מעל מרפסת ארוכה נהגו לנאום מנהיגי הציונות בעיר וביניהם ד'ר <strong>יהושע טהון</strong>. בקצה החצר היה חדרו של ר' <strong>צ'חובר</strong>, אליו נהגו להגיע מתפללים לתפילת מנחה וערבית.<br />מתוך החצר הזאת הייתה כניסה לחצר קטנה יותר ובה בניין ישן שבו הצטופף קן <strong>'השומר הצעיר'</strong> בשני חדרים בקומת הקרקע של הבניין בחצר במשך 20 שנה ועד סמוך לפרוץ המלחמה אז עבר לרחוב סטרובישלנה <span style="color:#006600;">Starowiślna</span>. רובם המכריע של חברי הקן היו נוער לומד ורבים מביניהם תלמידי הגימנסיה העברית. עד שנת 1927, החלוציות והקיבוץ היו רשות, אולם עם היווסדו באותה שנה של "<strong>הקיבוץ הארצי השומר הצעיר</strong>" בארץ ישראל כמסגרת אידיאולוגית – פוליטית, התגבש הקו הזה גם בקרב קן <strong>'השומר הצעיר'</strong> בקרקוב.<br />באחד החדרים של הבניין הישן היה המועדון של <strong>'יהודה העתיד'</strong>.<br />על אירוע מעניין סיפר <strong>יהושע טורנר</strong> בחוברת "<strong>היהודים בקרקוב</strong>" של ועדת ההנצחה של יוצאי קרקוב בחיפה משנת 1981:<br />" ערב אחד, הופיע במועדון של <strong>'יהודה העתיד'</strong> נער בין 14-15, חיוור ומורעב נועל מגפיים מעוקמות שבניגוד לקרקובאים באי המקום, לא דיבר פולנית רק עברית ויידיש.<br />לא רצה להגיד את שמו רק סיפר שהוא בא מעיירה קטנה <strong>בווהלין – ביאלוזורקה</strong>. היה יתום ללא קורת גג וביקש שיתנו לו להישאר ולישון במועדון על אחד השולחנות.<br />לא רצה לקבל כלום בחינם אפילו לא שינה על שולחן רק תמורת תשלום והתשלום, שעורי עברית.<br />החבר'ה קבלו אותו בהתלהבות, בשמחה ובלב פתוח והביאו עמם מבתיהם כריכים ועוגות.<br />כאשר הגיעו לשעורי העברית שנתן. האמהות היהודיות הפולניות, לא הבינו מה קורה פתאום לילדיהן המפונקים וכיצד קבלו פתאום תיאבון בריא ומתמשך והיו מרוצות מאוד, וחברי המועדון היו מרוצים משעורי העברית. אף אחד לא שאל לשמו של הנער וכולם קראו לו "<strong>הביאלוזורקי</strong>".<br />עברו שנתיים שלוש, <strong>טורנר </strong>פרש מ"<strong>יהודה עתיד</strong>" ושכח מ<strong>הביאלוזורקי</strong>.<br />עברו שנים, <strong>טורנר </strong>עלה לישראל התגורר והשתקע בחיפה.<br />בשנת 1968, הציגו בקולנוע "ארמון" בשכונת 'הדר' בחיפה, את "<strong>קליינע מענשלאך</strong>" (אנשים קטנים) הצגה הומוריסטית מאת <strong>שלום עליכם</strong>. השחקנים היו <strong>שמואל רודנסקי</strong>, <strong>שמוליק סגל</strong> <strong>ואליהו גולדנברג</strong>.<br /><strong>טורנר</strong> ואשתו צפו בהצגה וצחקו במלוא פיהם עם כל הקהל להומור היהודי העסיסי השלום עלייכי. אולם משהו בערב הזה לא נתן לו מנוח. אחד מן השחקנים נראה ל<strong>טורנר</strong> מוכר: העיניים העצובות, הקול החלש אבל מאיפה? לא זכר.<br />פתאום באמצע אחת הסצנות נזכר! הרי זה הוא, <strong>הביאלוזורקי</strong>. הוא המשיך לשבת ולצפות בחוסר מנוחה אך חיכה בכיליון עיניים להפסקה בכדי לגשת אל מאחורי הקלעים. מיד עם ההפסקה, רץ אל מאחורי הקלעים: "שלום עליכם <strong>ביאלוזורקי</strong>!" קרא בשמחה עצומה.<br /><strong>אליהו גולדנברג</strong> מופתע מהברכה פרץ בצחוק לבבי: "אם אתה קורא לי <strong>ביאלוזורקי</strong>, אתה מקרקוב. רק ברחוב דיטלה 36 קראו לי כך!". </div></span><br /></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-716959499621469727?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-61696521764932498772007-08-20T04:18:00.000-07:002008-11-15T07:09:01.391-08:00<a name="Agnieszki5"></a><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/utno.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR AG SY 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב הקדוש אגניישקי 5 <span style="color:#006600;">Św Agnieszki</span><br /><br />הרחוב מחבר את רחוב סטראדום <span style="color:#006600;">Stradomska</span> עם רחוב קולטק <span style="color:#006600;">Koletek</span> דרום מזרחית לגבעת הוואוול.<br /><br />בשנת 1887 נוסד בית כנסת על שם <strong>מיכאל הירש ציפריס</strong> בבניין בן שלוש קומות. בית הכנסת שימש גם כבית מדרש.<br />אולם התפילה היה בקומת הקרקע ובצדו המערבי חדר ספח ששימש לתפילה בימי חול ול<strong>סעודה שלישית</strong> - '<strong>שלשסידס</strong>' בשבת בין מנחה למעריב. עזרת הנשים הייתה בקומה ראשונה מוגבהת מעל אולם התפילה כך שהנשים יכלו להשקיף מלמעלה ולהיות שותפות בתפילה.<br />בסוף שנות העשרים התמנה כחזן בית הכנסת <strong>יוסל'ה מנדלבאום</strong>, אברך צעיר בראשית שנות השלושים לחייו ממוצא חסידי צאנז או מודיץ' שהתבטא היטב בסגנון תפילתו. יוסלה בעל קול טנור לירי רכש לעצמו קהל אוהדים בעיקר בקרב החוגים החסידיים בעיר. בלילות חג, נהגו מעריציו להגיע לבית הכנסת ולשמוע את קול תפילתו בליוויי מקהלת נערים.<br />בין מכובדי המתפללים היה ר' <strong>מאיר ווהל</strong> <strong><span style="color:#006600;">Meir Wohl</span></strong>, יהודי בן שמונים שנהג להגיע לבית הכנסת מביתו שברחוב דיטלה <span style="color:#006600;">Dietla</span> .<br />בחגים הצפיפות הייתה גדולה והיה צריך לרכוש כרטיס כניסה מראש כי רק מי שבידו היה כרטיס כניסה, הורשה להיכנס.<br />בתקופת השלטון הנאצי נהרס בית הכנסת ונשדד. לאחר המלחמה שוקם המבנה והוא שימש כבית ספר מקצועי וכיום משמש המבנה כמלון. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-6169652176493249877?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-669072286957917752007-08-20T04:17:00.000-07:002008-11-15T07:09:01.645-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב סקבינסקה נמצא בגבולו המערבי של קז'ימייז' בניצב לרחוב קרקובסקה <span style="color:#006600;">Krakowska</span><br />הרחוב קיים עוד מתקופת ימי הביניים ונקרא אז רחוב יעקב הקדוש על שמה של כנסייה שהייתה אז ברחוב. מקור השם סקבינסקה הינו בשער שעמד כאן ואינו עוד.<br /><br /><a name="Skawinska2"></a><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית עם היסטוריה" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/utno.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SK BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><br /><strong>בית וועד הקהילה היהודית <span style="color:#006600;">Jewish congregation board</span></strong><br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב סקבינסקה 2 <span style="color:#006600;">Skawińska</span>/ קרקובסקה 41 <span style="color:#006600;">Krarowska</span><br /><br />בית וועד הקהילה שוכן כאן מאז 1911.<br /><strong>אנדז'יי ז'ביקובסקי</strong> במאמרו על "הקהילה היהודית בקרקוב בשנים 1869-1914" (מתוך: קראקא, קז'ימיז', קרקוב 2001, מספר כי בהתאם לחוקה האוסטרית מה 21.12.1861 ובהמשך לחוק שחוקק הסיים הארצי בלבוב משנת 1868, הוענק ליהודי גליציה שוויון זכויות מלא. הם הוגדרו כעדה דתית וקבלו את הזכות להקים מוסדות עצמיים שישרתו מטרות אלו. על פי חוקים אלה נמנו בקהילת יהודי קרקוב בראשית 1869, כל <strong>'בני דת משה'</strong> תושבי קרקוב שהתגוררו בעיר יותר משנה וכן היהודים שהתגוררו באחוזות ובישובים בסמוך לקרקוב. זכות הבחירה למוסדות הקהילה ניתנה לגברים בני 24 ומעלה, המסוגלים לפרנס את עצמם ואשר שילמו את מיסי הקהילה ומיסי המדינה בשיעור של 5 זלוטי לשנה. זכות ההיבחרות למועצת הקהילה ניתנה לבעלי זכות בחירה בני 30 לפחות, יודעי קרוא וכתוב פולנית או גרמנית.<br />מועד הבחירות היה בדרך כלל בחודש דצמבר ומשך כהונת הנבחרים 4 שנים. מועצת הקהילה בחרה מבין חבריה את יו'ר הקהילה וסגנו ופעלה באמצעות 4 ועדות: דת, חינוך, סעד ותקציב. הייתה הנהלה מצומצמת שבה היו חברים ראש הקהילה, סגנו וזקני הקהילה.<br />עד שנות התשעים של המאה ה 19 נקרא ועד הקהילה "<strong>נציגות העדה היהודית</strong>". לאחר מכן, הוחלף שמו ל "<strong>המועצה הדתית</strong>" או "<strong>מועצת הקהילה</strong>" , אולם בציבור רווח השם '<strong>קהל</strong>'. במאה ה 20, התפשט השם '<strong>קהילה</strong>'.<br />בסוף המאה ה 19, הקים ד'ר <strong>יהושע טהון</strong> את ספריית "<strong>עזרא</strong>" ולאחר שוועד הקהילה התמקם בבית הקהילה בסקבינסקה 2, עברה לשם גם הספרייה. זו הייתה הספרייה העשירה ביותר בעיר והיו בה אוספים של כרכי עיתונות גרמנית – יהודית וספרות עברית מן המאה ה 19 וה 20. פה היה ארכיון הקהילה ובו ספרי הזכויות שהעניקו מלכי פולין ליהודי פולין ופה הוחזקו מסמכים המספרים על חיי יהודי קרקוב לאורך מאות השנים. את הארכיון ייסד ד'ר <strong>קינסטלינגר</strong> (1867-1939)חבר האקדמיה למדעים בקרקוב ועל ארגונו עבדה ד'ר <strong>יהודית פרייליך</strong>.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">במרתפי הבניין, היו אולמות ספורט עם כל המיכשור הדרוש. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בלשכת יו'ר הקהילה ישב במשך עשרות שנים ד'ר <strong>רפאל לאנדאו</strong>, נשיאה האחרון של קהילת יהודי קרקוב ובן למשפחת <strong>לנדאו</strong> רבת העשייה בקרקוב. הציונים בעיר ראו בו יהודי מתבולל, אולם רק מעטים ידעו שד'ר <strong>לנדאו</strong> תרם בהסתר מדי חודש ל<strong>קרן היסוד</strong>.<br />ניתן למצוא היום בבית וועד הקהילה את ספר בית העלמין 'החדש' ברחוב במיודובה עם שמות הקבורים בו.<br />כיום הבניין נמצא בחלקו בשימוש של ועד הקהילה היהודית ובחלקו מושכר לקואופרטיב.<br /><br /><a name="Skawinska8"></a><br /><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית חולים לשעבר" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/utno.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SK BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><br /><strong>בית החולים היהודי<span style="color:#006600;"> Jewish hospital</span></strong><br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMF3vFsMmI/AAAAAAAAAQg/hw1aFGvjdSw/s1600-h/skawinska8.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103429257832182370" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMF3vFsMmI/AAAAAAAAAQg/hw1aFGvjdSw/s200/skawinska8.jpg" border="0" /></a>רחוב סקבינסקה 8 <span style="color:#006600;">Skawińska</span><br />בית החולים נוסד בשנים 1861 – 1866. מתקופה מסוימת ועד סוף מלחמת העולם הראשונה ב 1918, הוחזק בית החולים בידי הצבא האוסטרי ולאחר מכן בידי הצבא הפולני למשך 3 שנים נוספות עד 1921. בראשיתה של פולין העצמאית, היו התנקשויות ופוגרומים ביהודים. אלה היו ספיחי רעב ומגיפות של מלחמת העולם הראשונה. רבים מבין הפולנים וביניהם האנדקים זיהו את היהודים עם הבולשביקים יוצרי מהפיכת אוקטובר 1917 ברוסיה. בתגובה, התארגנו יהודי קרקוב להגנה עצמית על גופם ורכושם. לאחר שוך הפרעות וסיום המאבק הרפואי למיגור המגיפות, החלו היהודים בשיקום מוסדות הקהילה וביניהם ערכו את המאבק להחזרת בית החולים היהודי לידי הקהילה והפעלתו מחדש. המאבק נוהל ע'י 'הועד האזרחי של היהודים' בקרקוב בראשותם של ד'ר <strong>חיים הילפשטיין</strong>, שהיה בין שאר עיסוקיו רופא בבית החולים ושל ד'ר <strong>ר. לאנדאו</strong>, אף הוא רופא בבית החולים ויו'ר קהילת יהודי קרקוב. בית החולים הופעל מחדש בשנת 1925 הגיע לרמה מקצועית גבוהה שהתבטאה במכשור וציוד מודרני, פתיחת מחלקות מגוונות, 12 מרפאות חוץ ובית ספר לאחיות. מלבד את יהודי קרקוב שירת בית החולים גם יהודים שהגיעו מעיירות מרוחקות יותר. בבית החולים היו 156 מיטות וצוות רופאים מעולה וביניהם ד'ר <strong>א. מירובסקי</strong>. במתכונת זאת פעל בית החולים עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, אז הופסקה פעילותו למשך חודשיים וחודשה עד שנת 1941, עת הועברה פעילותו לתוך הגטו בפודגוז'ה עד לחיסולו.<br />במקביל, פעלה בקרקוב <strong>ה'אגודה לשמירת הבריאות'</strong> <strong>ט.א.ו.ז</strong> שדאגה בעיקר לבריאות הילד. בנוסף, אוכלוסיית יהודי קרקוב קבלה שירותים רפואיים מבתי חולים ממשלתיים, מבית החולים של מסדר ה'<strong>בוניפרטרים'</strong> ושירותי קופת חולים כללית.<br />בעקבות מלחמת העולם השנייה, עוצב בית החולים מחדש. כיום הוא מהווה</span> <span style="font-family:arial;">חלק ממערך שירותי הבריאות של קרקוב.</span> </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-66907228695791775?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-72299054922701343742007-08-20T04:16:00.000-07:002008-11-15T07:09:02.498-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#009900;">Szpitalna</span> רחוב שפיטלנה נמצא מחוץ לקז'ימיז' במרכז העיר קרקוב והוא נחשב לרחוב יהודי. היישוב <img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103229979939582466" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJQoPFsMgI/AAAAAAAAAPw/Fb-mZhqkBrg/s200/Szpitalna24.JPG" border="0" />היהודי הגיע אליו בעיקר במאה ה – 20. הרחוב מסחרי והיו בו חנויות רבות לספרים משומשים וכולן היו בבעלות יהודים כמו משפחות <strong>דיאמנט</strong>, <strong>טפט</strong>, <strong>זיידן</strong>, <strong>סידנס</strong> ו<strong>וטשטיין</strong>. התפתח בו שוק של ספרים יד שנייה ומסחר הנעלה ושענות. בכל שנה בראשית שנת הלימודים, התרחש ברחוב קרנבל שלם סביב רכישת ספרי לימוד שהתנהל גם על המדרכות וגם בחנויות. סטודנטים ותלמידים יהודים ונוצרים בכל הגילאים הסתובבו פה, קנו, מכרו והחליפו ספרים ישנים בחדשים והיה הרבה כיף בכל הפעילות הזאת. </span></div><span style="font-family:arial;"><br /><br /><div dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית יתומים" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SZ BU 0S</span></a> <span style="font-family:arial;"><br /></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><br /><strong>חנות הספרים של ווטשטיין <span style="color:#006600;">Watstein's book shop</span></strong></div><br /><div dir="rtl" align="right">שפיטלנה 20 <span style="color:#006600;">Szpitalna</span></div><div dir="rtl" align="right"><strong>פייבל הירש ווטשטיין</strong> (1859-1924) יהודי דתי חובש כיפה שחורה היה חוקר תולדות היהודים בפולין ובעיקר תולדות יהודי קרקוב ובעל חנות ספרים משומשים ברחוב שפיטלנה שהייתה מלאה בספרים בכל פינה אפשרית. החנות עבורו הייתה בעיקר ספרייה לצרכי מחקר ופחות לצורכי מסחר. הוא כתב ספרים ופרסם מחקרים בנושא קורות יהודי קרקוב, אם כי לא בצורה מסודרת ומקיפה. כמו כן פרסם מסמכים רבים מפנקסי הקהל. בחודשי חיוו האחרונים החל להכין מהדורה חדשה של <strong>'כלילת יופי'. </strong><br /></div><div dir="rtl" align="right"><br /><a name="Szpitalna24"></a><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית מדרש" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SZ SY 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></div><br /></span></span><div dir="rtl" align="right"><strong></strong></div><div dir="rtl" align="right"><strong>בית מדרש שכונתי ששימש גם בית תפילה 'אהבת רעים'.<br /></div></strong></span><br /><p align="right"><span style="font-family:arial;">שפיטלנה 24 <span style="color:#009900;">Szpitalna</span></span><br /><span style="font-family:arial;">במחצית השנייה של שנות העשרים של המאה העשרים, שימש <strong>לייב ברונשטיין</strong> כחזן בבית המדרש <strong>'אהבת רעים'</strong> שברחוב שפיטלנה. <strong>ברונשטיין</strong> היה בעל קול טנור ויכולת עצומה. את השכלתו המוסיקלית רכש בווינה. בימי חג ומועד ליוותה את תפילתו מקהלה בניצוחו של אחיו. לאחר מספר שנים, החליפה מקהלתו של <strong>ברוך שפרבר</strong> את מקהלתו של <strong>ברונשטיין</strong>. <strong>לייב ברונשטיין</strong> המשיך לעבוד עוד כשנתיים עם מקהלתו של <strong>שפרבר</strong>, אולם העבודה המשותפת לקתה בחסר וחוסר תיאום ו<strong>ברונשטיין</strong> נאלץ לעזוב ובמקומו, הגיע החזן יליד ליטא שהגיע מבנדין <strong>זופוביץ' </strong>אשר זכה בתפקיד כתוצאה מתחרות.<br />כוחו של <strong>זופוביץ'</strong>, היה בעושר לחניו ובפירושי הטקסט שלו וחסרונו בקולו הצורם. גם הוא לא הסתדר עם <strong>שפרבר </strong>ומקהלתו ולאחר שנתיים עזב ולאחריו עזבה המקהלה. שוב התקיימה תחרות על משרת החזן בבית המדרש <strong>'אהבת רעים</strong>' בשפיטלנה והפעם זכה בתפקיד החזן הצעיר <strong>מנדל</strong>.<br /></span></p><br /><br /><div dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מבנה היסטורי" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SZ BU 0S</span></a><br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>קפה ציגנריה <span style="color:#006600;">Cyganeria coffee</span></strong><br /></span><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">שפיטלנה 38 <span style="color:#006600;">Szpitalna</span><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs3oYO0S-vI/AAAAAAAAATQ/D9hD2Qdqovc/s1600-h/Cyganeria.gif"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5101989455872588530" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand; HEIGHT: 121px" height="128" alt="קפה ציגנריה ברחוב שפיטלנה" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/Rs3oYO0S-vI/AAAAAAAAATQ/D9hD2Qdqovc/s200/Cyganeria.gif" width="200" border="0" /></a>רחוב שפיטלנה על עסקיו היהודים שרד עד כניסת הגרמנים לקרקוב, אז החרימו את הרכוש היהודי וסילקו את היהודים מכל עסקיהם.<br />בבניין מספר 38 מול בית האופרה הגדול עמד בית קפה 'צ<strong>יגנריה</strong>' (צוענים) שהוחרם על ידי הגרמנים ושימש את אנשי ה ס.ס. בשנות הכיבוש 1939-1945.<br />המחתרת היהודית הכירה את הרחוב ואת קפה '<strong>ציגנריה</strong>' היטב. כל ילד וסטודנט יהודי בקרקוב הכיר את הרחוב בו רכש ספרים לבית הספר ולאוניברסיטה עם תחילת הלימודים בכל שנה.<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJRMvFsMhI/AAAAAAAAAP4/ek9toB44VYI/s1600-h/zig.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103230607004807698" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="אות ציגנריה" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJRMvFsMhI/AAAAAAAAAP4/ek9toB44VYI/s200/zig.jpg" border="0" /></a>הפעולה ב'<strong>ציגנריה</strong>' תוכננה ל 22 בדצמבר 1942, ערב חג המולד כנקמה על האקציות הגדולות ביוני ובאוקטובר 42. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הארגון היהודי הלוחם הוקם בגטו קרקוב באוקטובר 1942, בידי חברי התנועות <strong>עקיבא</strong>, <strong>דרור</strong>, <strong>השומר הצעיר</strong> ואחרים.<br />בשונה מוורשה, החליטו חברי הארגון לפעול כנגד הגרמנים בעיקר מחוץ לחומות הגטו. המוטיב שהנחה את פעולת ההתנגדות היו דבריו של <strong>דולק ליבסקינד</strong> מפקד הארגון הלוחם בקרקוב ברחוב יוזפינסקה 13 בגטו בנובמבר 1942: "<strong>אנו נלחמים על שלוש שורות בהיסטוריה</strong>".<br />ההתקפה על קפה" <strong>ציגנריה</strong>" ב 22 לדצמבר 1942 לפני חג המולד, כאשר רוב הגרמנים היו שרויים במצב רוח מרומם והרחובות היו הומי אדם. מטרת הפעילות הייתה להראות לגרמנים, שקרקוב אינה עיר גרמנית שאפשר לעשות בה ככל העולה על רוחם, לפגוע בגרמנים ולהרבות חלליהם ולזעזע את האדישים בגטו וברחוב הפולני.<br />הפעולה בוצעה בשיתוף עם המחתרת הפולנית השמאלית הארמיה לודובה. התוכנית הייתה להפציץ ברימוני יד <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtObqu0S_FI/AAAAAAAAAWA/eHLz1VcOTLs/s1600-h/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27+-+%D7%97%D7%91%D7%A8+%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103593961165093970" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="לאבאן - ארכיון בית לוחמי הגיטאות " src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtObqu0S_FI/AAAAAAAAAWA/eHLz1VcOTLs/s200/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27+-+%D7%97%D7%91%D7%A8+%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%AA+%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8+%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%A8%D7%AA+%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91.jpg" border="0" /></a>שלושה בתי קפה בהם נהגו הגרמנים לשבת דרך קבע את: קפה "<strong>ציגנריה</strong>", "<strong>אספלנדה</strong>" ו"<strong>זקופיאנקה</strong>", להעלות באש מכוניות וסדנא של הצבא הגרמני, לחבל בסירות של ה ס.ס. על נהר הויסלה, להפיץ בעיר כרוזים אנטי נאציים הקוראים לאוכלוסיה לקום ולהתמרד, לתלות את דגלי פולין על גשרי הויסלה, ולהתנקש בקציני גיסטאפו המסדמנים ברחוב. כדי להרבות במהומה, הוחלט להזמין את מכבי האש שיתרוצצו ברחובות ויזרו בהלה.<br />נקודת המפגש למבצעי הפעולה הייתה בבית עזוב ברחוב סקבינסקה 24 <span style="color:#006600;">Skawińska</span> שהשתייך לבית החולים היהודי בעבר ושהוכן כמקום מילוט לאחר הפעולה. החבורה התאספה בחדר גדול ו<strong>לאבאן</strong> הלא הוא <strong>אברהם לייבוביץ'</strong> מפקד המבצע הקריא את חלקות התפקידים לאור נר בנוכחות <strong>אנטק - יצחק צוקרמן</strong> שהגיע באותו היום לקרקוב כדי לתאם פעילות בין המחתרת בוורשה לקרקוב. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הפעולה בוצעה בהצלחה בכל המקומות למרות ששמה נקרא על שם קפה '<strong>ציגנריה</strong>'.<a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOcSO0S_GI/AAAAAAAAAWI/ekSNG52bmW8/s1600-h/%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%A7+%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%A8.jpg" target="+blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103594639769926754" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שימק וגוסטה יוסטינה דרנגר - ארכיון בית לוחמי הגיטאות " src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOcSO0S_GI/AAAAAAAAAWI/ekSNG52bmW8/s200/%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%94+%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%A7+%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%A8.jpg" border="0" /></a> ומקורות גרמניים ידוע על כ-20 הרוגים ופצועים ומבצעי הפעולה חזרו ללא פגע לדירת המסתור בסקבינסקה 24, אולם אז ארע אסון. הייתה הלשנה לגסטאפו ועוד באותו הלילה הוקף הבית בסקבינסקה 24 וכל האנשים שהיו במחבוא נאסרו. <strong>לאבאן ואנטק</strong> שלא ידעו על ההתרחשויות ושהבית מוקף גרמנים הגיעו למחרת לדירת המסתור. <strong>אנטק </strong>הצליח להימלט ותוך כדי המילוט נורה ברגלו ונפצע, <strong>לאבאן </strong>נאסר והובל לכלא <strong>מונטלופיך</strong>. מימים מספר לאחר המבצע, הגרמנים הצליחו לעלות על עקבותיו של <strong>דולק – אהרון ליבסקינד</strong> אשר הרג שניים מבין הגרמנים שהגיעו לאסרו ופצע כמה מהם ואחר שם קץ לחייו בירייה.<br />כעבור מספר ימים כבר בינואר 43, נתפסו ונאסרו רוב חברי הקבוצה כולל <strong>שמעון דרנגר – שימק</strong>, רעייתו <strong>גוסטה דוידסון – יוסטינה</strong> <strong>וגולה מירה</strong>. בכלא שימק פגש את <strong>לאבאן</strong> וביחד ניסו פעמיים להימלט מהכלא. בפעם השנייה ב 29.4.43, <strong>שימק </strong>הצליח להימלט ו<strong>לאבאן</strong> נתפס, הובל ל<strong>פלשוב</strong> ושם מצא את מותו. </span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOcvO0S_HI/AAAAAAAAAWQ/CsZlIIVWgaQ/s1600-h/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103595137986133106" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="גולה מירה - ארכיון בית לוחמי הגיטאות " src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOcvO0S_HI/AAAAAAAAAWQ/CsZlIIVWgaQ/s200/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%94+%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%94.jpg" border="0" /></a>מבצע '<strong>ציגנריה</strong>' היה המבצע האחרון של הארגון היהודי הלוחם בתחומי העיר קרקוב. המאסרים שבאו בעקבות המבצע המוצלח והקורבנות שנפלו שיתקו את פעולתו. מי שנותר, יצא אל היערות באזור <strong>בוכניה </strong>להמשיך ולפעול. ליערות <strong>בוכנייה</strong> הגיעו גם <strong>שימק דרנגר</strong> ו<strong>יוסטינה</strong> לאחר שהצליחו להימלט בשלב שהובילו אותם מכלא <strong>מונטילופיך</strong> ל<strong>פלאשוב</strong>. הם נספו בשלב מאוחר יותר בסתיו 43. </div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><div dir="rtl" align="right"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-7229905492270134374?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-71173211434926990082007-08-20T04:15:00.000-07:002008-11-15T07:09:03.200-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtgzXPFsMuI/AAAAAAAAARg/LV3KF37nOmA/s1600-h/Grodzka.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5104886651904864994" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtgzXPFsMuI/AAAAAAAAARg/LV3KF37nOmA/s200/Grodzka.jpg" border="0" /></a>הרחוב הראשי בקרקוב העתיקה והיווה את דרך המלך שהובילה לארמון המלך במקום מושבו בוואוול. עד סוף המאה ה 16, קרקוב הייתה בירת פולין ומקום מושבו של המלך במבצר הוואוול. תהלוכות הכתרת המלכים עברו לאורך רחוב פלוריאנסקה אל רחוב גרודזקה ומשם לארמון המלך בוואוול.<br />בתקופה שבין שתי מלחמות עולם היה הרחוב מלא בעסקים יהודים.<br /><br /><p></p><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית ספר" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR GR BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><strong>בית הדפוס של יוסף פישר <span style="color:#006600;">Jozef Fischer's printing press</span></strong><br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">גרודז'קה 62 <span style="color:#006600;">Grodzka</span><br />בשנת 1879, הקים <strong>יוסף פישר</strong> (1841-1914) יליד חומסק שהיה גם חזן בבית הכנסת ה'<strong>טמפל</strong>', את בית הדפוס העברי המפואר ברחוב גרודזקה 62 שהיווה אבן שואבת לגדולי הסופרים דאז. הצנזורה הרוסית העמידה קשיים רבים להוצאת דברי דפוס בעברית ולכן מולי'ם וסופרים העבירו את הדפסותיהם מחוץ לרוסיה ובפני <strong>פישר </strong>נפתח שוק הדפסה גדול מאוד. הוא הדפיס את הוצאות הספרים "<strong>אחיאסף</strong>", "<strong>תושייה</strong>", "<strong>מוריה</strong>" ואת ספריהם של <strong>שד'ל, שלמה בובר, בכר, מנדלי מוכר ספרים, ברנדשטטר</strong> ועוד. בית הדפוס זכה להתפתחות מיוחדת עם כניסת <strong>יונה קרפל</strong> לעסק. <strong>קרפל </strong>חתנו של <strong>פישר</strong>, יליד דרוהוביץ' (1874) היה, עזב וחזר לקרקוב לאחר ניסיון גדול בהוצאה לאור וב 1909 ייסד את היומון "<strong>דער טאג</strong>" שהופיע עד שלהי 1914. בשנים 1909 -1912 הוציא את השבועות המצויר </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">"<strong>די יידישע אילוסטריטע צייטונג</strong>" כשבצידו המוסף ההומוריסטי "<strong>די הבדלה</strong>" וערך את הירחון ביידיש "<strong>בית ישראל</strong>". פעולות הדפסה אלו הביאו לקרקוב סופרים רבים לתקופות ישיבה שונות בעיר ותוך כדי ישיבתם פעלו רבות למען תנועת 'התחייה'.<br />עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה <strong>קרפל</strong> עבר לוינה ושם המשיך את פעילותו. הוא נרצח באוסטריה לאחר סיפוחה לגרמניה (האנשלוס) במרץ 1938.<br /><a name="grodzka28"></a><br /><br /></div><p dir="rtl" align="right"></p><div dir="rtl" align="right"><br /></div><p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית מדרש" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=cPAnMgbhbXQ" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR GR SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"><br /></div></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית המדרש של מרדכי טיגנר <span style="color:#006600;">Mordehai tigner's house pray</span><br /><br /></strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtLtz_FsMlI/AAAAAAAAAQY/5zq7iPywvT8/s1600-h/Grodzka28.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103402805128606290" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtLtz_FsMlI/AAAAAAAAAQY/5zq7iPywvT8/s200/Grodzka28.JPG" border="0" /></a>רחוב גרודזקה 28-30 <span style="color:#006600;">Grodzka</span> street<br /><strong>מרדכי מרקוס טיגנר</strong> היה סוחר בנם של <strong>אהרון דוד ושרה</strong>. בשנת 1913 הוא ייסד בית מדרש ובית תפילה בצדו האחורי של בית ברחוב גרודזקה 28-30. רחוב גרודזקה התפתח עם הרבה עסקים יהודים, ובית מדרש ובית תפילה בתוך הסביבה העסקית, איפשר ליהודים שפעלו במרכז העיר, גם לקיים את אמונתם וגם לעבוד. לאחר תקופה הרחיבו ושיפצו את בית המדרש. במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים, התפלל שם בימים הנוראים החזן הידוע <strong>ברוך שפרבר</strong>.<br />נכון ליולי 2007 , המקום מוזנח מלא פסולת ומשווע ליד שתגאל אותו מעליבותו. חרך צר בשער עץ כבד ליד עמדת אשפה בכניסה לבית מאפשר הצצה בלבד בשערים ובכתובות תבליט המעידות על העבר.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-7117321143492699008?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-23094264541919901172007-08-20T04:14:00.000-07:002008-11-15T07:09:03.572-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב בוכנסקה <span style="color:#006600;">Bocheńska</span> ממשיך בקו ישר את הציר הדרומי של כיכר וולניצה <span style="color:#006600;">Wolnica plac</span>. </span></div><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="ltr" align="right"><br /><a name="Bochenska4"></a><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית מדרש" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/utno.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SZ SY 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></div><p dir="rtl" align="right"></p></span></span><p dir="rtl" align="right"><br /><strong>בית המדרש 'שארית בני אמונה' <span style="color:#006600;">Bet Hamidrash 'Shejrit Bne Emuna</span>'</strong><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJTKPFsMiI/AAAAAAAAAQA/abZtveUij6Q/s1600-h/Bochanska4.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103232763078390306" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJTKPFsMiI/AAAAAAAAAQA/abZtveUij6Q/s200/Bochanska4.jpg" border="0" /></a>רחוב בוכנסקה 4 <span style="color:#006600;">Bocheńska</span><br />בית המדרש 'שארית בני אמונה' הוקם בשנת 1914. מספר עליו <strong>אריה בראונר</strong> בפנקס זיכרונותיו "כך התפללו יהודי קרקוב" : את שמו הארוך של בית המדרש נהגו לקצר ולקרוא לו '<strong>שארית</strong>' בלבד. בימים נוראים עבר לפני התיבה החזן מסטאשוב אשר נודע בסגנונו החסידי – עממי ובמקהלת הנעורים שלו. הוא ייצר את 'אסכולת סטאשוב' שבעקבותיה, נהגו בתי מדרש רבים בקרקוב להזמין בימים הנוראים בעלי תפילה מסטאשוב.<br /></p><br /><p dir="ltr" align="right"><br /><a name="Bochenska7"></a><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="תיאטרון" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/utno.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR SZ BU 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></span></p><br /><p dir="rtl" align="right"><strong></strong></p><br /><p dir="rtl" align="right"><strong><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJWhfFsMjI/AAAAAAAAAQI/-JtxWBDFDAo/s1600-h/teatr7.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103236461045232178" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtJWhfFsMjI/AAAAAAAAAQI/-JtxWBDFDAo/s200/teatr7.jpg" border="0" /></a>התיאטרון היהודי <span style="color:#006600;">Jewish Theatre</span></strong><br /></p></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב בוכנסקה 7 <span style="color:#006600;">Bocheńska</span><br />בשנת 1926, ייסד בקרקוב <strong>י. טורקוב</strong> במאי ושחקן מפורסם את התיאטרון היהודי בשפת היידיש. התיאטרון התקיים במשך 13 שנה עד 1939. עד מהרה התיאטרון הפך למוקד תרבותי, מילא אולמות וההצלחה הייתה גדולה. התקיימו בו ערבי קריאה של משוררים וסופרים יידים והאולמות היו מלאים. בין השחקנים היה <strong>יוליוש ויטקובר</strong> (1901-1942) עיתונאי ב'<strong>נובי דז'ינייק' </strong>ושחקן בתיאטרון. מדי פעם הופיעה בתיאטרון כשחקנית אורחת <strong>מרים אורלסקה</strong>, שחקנית מפורסמת.<br />רמתו האומנותית הגבוהה של התיאטרון זכתה לשבחים בעיתונות כולל העיתונות הפולנית ולתמיכה חומרית של עיריית קרקוב. בתיאטרון לא הייתה קבוצת שחקנים קבועה. מידי פעם הגיעו להקות שחקנים ממקומות שונים והציגו בו.<br />בספר <a href="http://ffather.blogspot.com/"><strong>'אב היתומים'</strong> </a>מעיד <strong><a href="http://ffather.blogspot.com/2007/08/blog-post_9869.html">אברהם רווה</a></strong> על התיאטרון היהודי. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-2309426454191990117?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-74739241703692982922007-08-20T04:13:00.000-07:002008-11-15T07:09:04.131-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בסוף המאה ה 19 וראשית המאה ה 20, נוצרה בעיה רצינית בעולם החרדי עם התפתחות תנועת ההשכלה. בנות דתיות נטשו את אורח החיים הדתי וכן נוצר פער תרבותי בין חינוך והשכלת הבנים לחינוך והשכלת הבנות ובעקבות זאת, בעיות בנישואים ושידוכין.<br />הבנים התחנכו במוסדות החינוך החרדים, השכלתם הייתה השכלה יהודית דתית ושפת דיבורם בעיקר יידיש. הם למדו ב'חדר' ובהמשך בישיבות.<br />הבנות החרדיות לעומת זאת, למדו בבתי ספר יסודיים פולנים כלליים ובהמשך בבתי ספר תיכוניים קתולים כלליים, והשכלתן הייתה יהודית מבית וכללית מבית הספר ושפת דיבורן פולנית.<br />הייתה זאת <strong>שרה שנירר</strong> בת קרקוב, מחנכת הקשורה ל'<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C"><strong>אגודת ישראל'</strong> </a>שהגתה את רעיון הקמת מוסד לימוד חרדי לבנות שיחזירן לחינוך היהודי, ילמד מקצועות כלליים ומקצועות של כלכלת משק בית. כך הבנות תלכנה מצד אחד עם הזמן המודרני ובאותו הזמן תישארנה בחינוך החרדי. בכך יימצא גם המכנה המשותף בין הבנים לבנות בעולם החרדי.<br />מכשולים רבים עמדו בדרכה ורעיונה יוצא הדופן אז, אולם היא קבלה את ברכתו של האדמו'ר מבעלז מקור חסידות משפחתה והצליחה לשכנע את ראשי <strong>'אגודת ישראל'</strong> ובסיועם גברה על המכשולים. בשנת 1917 <strong>שרה שנירר</strong> הקימה את <strong>'בית יעקב'</strong>, בית הספר התיכון החרדי לבנות בקרקוב שהפך עם הזמן לרשת הגדולה לחינוך בנות בכל העולם החרדי.<br />על <strong>שרה שנירר</strong> ( 1883-1935): <strong>שנירר </strong>ילידת קרקוב, בת למשפחה מחסידות בעלז. למדה בבית ספר פולני כללי וכחברותיה באותה העת, התרחקה ממקורותיה. תקופה מסויימת בחייה עבדה לפרנסתה כתופרת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב 1914, היא נסעה עם משפחתה לוינה באוסטריה. שם קבלה את ההארה והבינה שצריך למצוא דרך להחזיר את בנות ישראל למקורותיה של היהדות הדתית באמצעות ייסוד מוסד חינוכי דתי שבו תוכלנה ללמוד. <strong>שרה שנירר</strong> הייתה גם סופרת יידיש, מחזאית ומחנכת שכתבה ספרות לבנות דתיות. בין ספריה שהודפסו בעברית ביוזמת <strong>'אגודת ישראל'</strong>:<br /><strong>'ספר המחזות'</strong> 1954, <strong>'מה תפקידה של בת ישראל</strong>?' 1934, <strong>'חנה ושבעת בניה'</strong> 1944, <strong>'אם בישראל'</strong>, 1960.<br />היא ראתה את ייעודה במלחמה בהשכלה ובחילוניות של הצעירות היהודיות והחזרתן אל המסורת הדתית.<br />על בית הספר והסמינר מספרים <strong>חנה בוימל</strong> ו<strong>דב אנגלרד</strong> בחוברת <strong>'היהודים בקראקוב'</strong> שהוציאה וועדת ההנצחה של יוצאי קרקוב בחיפה בשנת 1981.<br /></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>שרה שנירר</strong> נפטרה בשנת 1935 ונקברה בבית העלמין היהודי בפלשוב שנהרס כליל בעת השלטון הנאצי. עם פטירתה, היו במרכז ומזרח אירופה למעלה מ 200 מוסדות של 'בית יעקב' ובהם התחנכו למעלה מ 25,000 תלמידות.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><p><br /></p><div dir="ltr" align="right"><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp" name="Augustianska30"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מבנה היסטורי" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR AU BU 0S</span></a><br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית הספר התיכון 'בית יעקב<span style="color:#006600;"> Beit Yaakow' high school'</span></strong></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב אוגוסטיאנסקה 30 <span style="color:#006600;">Augustiańska street</span><br />בית הספר התיכון 'בית יעקב', הוקם ברחוב אוגוסטיאנסקה 30 במטרה לחנך את בנות ישראל ברוח התורה והיהדות וכדי למנוע נטישת בנות גוברת והולכת של המסורת ודרך התורה.<br />הבעיה הייתה בכלל הקהילה היהודית בפולין ועד מהרה, התפתח <strong>'בית יעקב'</strong> לרשת בת 50 סניפים שהיו פרושים על פני כל פולין. ההצלחה הגדולה הביאה לדרישה של הקמת סמינר למורות. הוגה הרעיון היה <strong><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90">המהר'ם שפירא</a></strong> מייסד ישיבת <strong><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F">'חכמי לובלין'</a></strong>, בוועידה של <strong>'אגודת ישראל'</strong>. המקום ברחוב אוגוסטיאנסקה היה קטן וצר וכדי להתרחב חיפשו מקום נוסף.<br /></span></div><p><span style="font-family:arial;"></p><div dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp" name="Stanislawa10"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="מבנה היסטורי" src="http://www.relationet.net/jgicons/typebu.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="אפשר לוותר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR AU BU 0S</span></a><br /></span></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>סמינר למורות 'בית יעקב' <span style="color:#006600;">Seminar for women teachers 'Beit Yaakow </span><br /></div></strong></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב סטניסלבה 10 <span style="color:#006600;">Św Stanisława</span><br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMHovFsMnI/AAAAAAAAAQo/uPQ1Pw982Jw/s1600-h/stanislawa.jpg" target="_BLANK"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103431199157400178" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="לוח שרה שנירר סטניסלבה " src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMHovFsMnI/AAAAAAAAAQo/uPQ1Pw982Jw/s200/stanislawa.jpg" border="0" /></a>הסמינר למורות של 'בית יעקב' נוסד בקרקוב בשנת 1922, 5 שנים לאחר ייסודו של התיכון. תנאי הקבלה לסמינר היו: בת דתית מבית דתי שהביאה המלצות מאנשים שהכירו אותה כדתית, בוגרת תיכון מוכר ושעמדה בבחינות הקפדניות של ועדת המורות. שלושת חודשי הלימוד הראשונים היו בבחינת ניסיון ומי שעמדה בו, יכלה להמשיך את לימודיה בסמינר שכלל פנימייה עבור בנות שהגיעו מחוץ לקרקוב. משך הלימודים היה שנתיים ונושאי הלימודים: לימודי תורה ויהדות כולל משנה, מקצועות עיוניים ופדגוגיה.<br />סדר היום של הבנות כלל: בנות הפנימייה קמו בשעה 6:00 ולאחר סידור חדרן, הלכו להתפלל בחדר התפילה שהיה צבוע בצבע אדום ולכן כונה: <strong>'החדר האדום'</strong>. ארוחת בוקר, לימודים עד שעה 13:00, תפילה, ארוחת צהריים, מנוחה עד שעה 15:00. טיול ב'גן המלכים' הסמוך לסמינר עד 16:00, לימודים עד שעה 19:00, תפילת ערבית, ארוחת ערב, הכנת שיעורים וכיבוי אורות בשעה 22:00.<br />סגל ההוראה היה ברובו מורות שגרו באותו בניין בקומה שמעל מגורי הבנות. חלק לא מבוטל מסגל ההוראה היו מתנדבים שבאו מתוך היהדות החרדית בגרמניה.<br />מספר התלמידות בסמינר היה 120, אולם הלחץ להתקבל היה גדול ובשנת 1932 הוקם בניין חדש בן 6 קומות עם כתות גדולות. מספר התלמידות בסמינר במחצית השנייה של שנות השלושים הגיע ל 450 ובין התלמידות גם כאלו שבאו מאנגליה וארה'ב.<br />מורות בסמינר 'בית יעקב':<br /><strong>ד'ר רוזנבאום, לאופר, טננבאום, גולדשטוף, שצ'רנסקה, באומינגר וניוגרשל</strong>.<br />מרצים בסמינר: ד'ר <strong>דויטשלנדר </strong>מנהל <strong>'קרן תורה'</strong> העולמית והרב <strong>יהודה לייב אורלאן</strong>. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">בחזית הבניין ישנו שלט ובו כתוב: </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">"<strong>שרה שנירר ע"ה<br />נפטרה כ"ו אדר תרצ"ה<br /><br />... אשה אם לאלפים ורבבות<br />אם מלטפת ומוכיחה<br />בלהט דבריה נשבו לבבות<br />להט אם אוהבת ומשגיחה<br /><br />... זכרונות הערצה נאמנים<br />ילוו את נשמתה הגדולה<br />במשך מאות דורות ושנים<br />יזכר שמה בכבוד ותהילה<br /><br /></strong>ר' <strong>אלכסנדר זושא פרידמן</strong> הי"ד<br /><br />ובאנגלית נכתב:<br />"הבניין נבנה ב-1927 והיה הבית של <strong>'בית יעקב'</strong>, סמינר למורות שנוסד ב-1917 על ידי <strong>שרה שנירר</strong>. לכאן הגיעו בנות ישראל מערים ומקומות שונים באירופה המזרחית ללמוד תורה, וכאן בקרקוב הוצתה האש, אשר המשיכה להאיר את לבבותיהן ומחשבותיהן של בנות יהודיות בכל רחבי העולם.<br />אייר תשס"א, מאי 2001"</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-7473924170369298292?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-75610382441705564322007-08-20T04:12:00.000-07:002008-11-15T07:09:04.698-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Podgorze.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=qOtl_q606dY" target="_blank"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;hl=en&amp;geocode=&amp;q=LIMANOWSKIEGO+25+Krak%C3%B3w,+Poland&amp;sll=50.044486,19.95718&amp;sspn=0.009439,0.019956&amp;amp;ie=UTF8&amp;ll=50.04529,19.95542&amp;spn=0.00472,0.009978&amp;t=h&amp;z=17&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" target="_blank" hieght="30" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR XX PL 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><span style="font-family:arial;"></span><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtazMPFsMtI/AAAAAAAAARY/F-37fk4Wj9o/s1600-h/ghettog.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5104464250461237970" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtazMPFsMtI/AAAAAAAAARY/F-37fk4Wj9o/s200/ghettog.jpg" border="0" /></a>כדי להגיע לאתר גטו קרקוב מקז'ימיז' היהודית, נוסעים או הולכים ברגל כפי שהיהודים הגיעו לשם: מרחוב דאוור <span style="color:#006600;">Dajwór</span> המקביל לרחבת שירוקה דרומה עד רחוב <strong>וואווז'ינצה הקדוש</strong> <span style="color:#006600;">Św Wawrzyńca</span> פונים שמאלה עד רחוב סטרווישלנה <span style="color:#006600;">Strowiślna</span>, פונים ימינה, נוסעים ישר ועוברים את את הויסלה בגשר <span style="color:#006600;">Powstańców </span><span style="color:#006600;">Śląskich</span>, יורדים ופונים ימינה לרחוב לבובסקה <span style="color:#006600;">Lewowska</span> ומשם לכיכר זגודי <span style="color:#006600;">Zgody</span>, היום כיכר גיבורי הגטו <span style="color:#006600;">Plac Bohaterow</span> <span style="color:#006600;">Getta</span>. ניתן להגיע גם מכיוון צפון מרחוב קרקובסקה <span style="color:#006600;">Krakowska</span>. במסלול זה עוברים את גשר פילסודסקי</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="color:#006600;">J</span>. <span style="color:#006600;">Pilsudskiego</span>.<br /><br /><br /><a href="http://www.deathcamps.org/occupation/pic/bigkrakowmap.jpg" target="_blank"><strong>גטו קרקוב <span style="color:#006600;">Krakow Ghetto</span></strong><br /></a><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOWbO0S_CI/AAAAAAAAAVo/pdAtSUG6UrU/s1600-h/עבודת+כפייה+בברביקאן.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103588197318982690" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="יהודים עובדים עבודת כפייה ליד הבקביקאן " src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOWbO0S_CI/AAAAAAAAAVo/pdAtSUG6UrU/s200/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA+%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%9F.JPG" border="0" /></a>הגרמנים כבשו את קרקוב ביום ד' ה 6.9.1939 והפכו אותה לבירת שטח המינהל הכללי הגרמני ה<strong>גנרלגוברנמן</strong>, בראשותו של המושל <strong>האנס פראנק</strong>. <strong>פראנק </strong>קבע את מושבו בגבעת הוואוול, מקום מושב מלכי פולין בתקופת היותה של קרקוב בירת פולין. באותה העת מנתה קהילת יהודי קרקוב כ 60,000 נפש. היהודים נושלו מייד מרכושם שהולאם, והופעלו עליהם טרור ואלימות.<br />כעבור 11 יום ב 17.9.1939 הוקמה מועצת היהודים – היודנראט בראשותו של <strong>מארק ביברשטיין</strong>.<br />באוקטובר 39, נגזר עליהם חוק הסימון לפיו כל יהודי חייב לשים על זרועו סרט לבן עם מגן דוד. </span><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בהמשך, הוגבלה תנועת היהודים במקומות ציבוריים ואחר נאסרה כליל. מהשעה 20:00 היה עוצר כללי למשך כל הלילה ונאסרה נסיעה בתחבורה ציבורית. כל יום נאכפה גזירה חדשה ובידודם של יהודי קרקוב גבר והלך.<br />במאי 1940 פרסם <strong>האנס פרנק</strong> המושל הכללי מודעה האומרת שהפיהרר בחר בקרקוב כמושב שלטונות הרייך ולכן מגורי היהודים בעיר בלתי נסבלים. תקופה קצרה לאחר מכן הוציא ראש עיריית קרקוב צו המורה לרוב יהודי העיר לצאת ממנה. לאחר הגירוש, נותרו בקרקוב כ 16,000 יהודים.<br />כעבור 10 חודשים ב 3.3.1941 פרסם <strong>אוטו וכטר</strong> מושלו הגרמני של מחוז קרקוב צו רשמי המורה על הקמת אזור מגורים מבודד ליהודי קרקוב ברובע פודגוז'ה <span style="color:#006600;">Podgorze</span> (שפירושו בפולנית מתחת להר) השוכן מעבר לנהר הויסלה בצידו הדרום מזרחי. שטח הגטו היה 2.4 קמ'ר והוא אותר בתוך מספר רחובות מסביב לכיכר זגודי <span style="color:#006600;">Zgody</span> ובתוכו </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כ 320 בתים, רובם רעועים מאוד. באזור זה חיו לפני המלחמה ויהודים ופולנים ועל הפולנים היה להחליף דירות עם היהודים שהגיעו משכונות אחרות בקרקוב.<br />ב21.3.1941 נסגר גטו קרקוב בפודגוז'ה <span style="color:#006600;">Podgorze</span> ולתוכו נדחסו כ 20,000 יהודים. חלקם מקרקוב וחלקם מעיירות הסמוכות לקרקוב.<br />הגטו הוקף בחומה בת 3 מטרים שעוצבה כמצבות קברי יהודים ע'י אשתו האדריכלית של <strong>האנס פרנק</strong>. הכניסה לגטו הייתה דרך 4 שערים אשר השמירה עליהם הופקדה בידי המשטרה הגרמנית, והמשטרה הפולנית, כשאכיפת הסדר בתוך הגטו הופקדה בידי המשטרה היהודית.<br /><a name="gates"></a><br /><strong>שערי הגטו<br />שער I :</strong> חיבר את בניין מס. 2 ברחוב קציק <span style="color:#006600;">Kącik</span> שעדיין קיים עם בניין מס. 10 בכיכר ז’גודי <span style="color:#006600;">Zgody</span> שאיננו היום. דרך שער זה בוצעו מרבית הברחות המזון ומרבית הולכי הרגל עברו דרכו.<br /><strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtTFQfFsMqI/AAAAAAAAARA/tkaN4OzQaKw/s1600-h/Krakowgate.gif"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103921164731560610" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שער 2" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtTFQfFsMqI/AAAAAAAAARA/tkaN4OzQaKw/s200/Krakowgate.gif" border="0" /></a>שער 2:</strong> היה שער הכניסה הראשי לגטו וחיבר את רחוב לימנובסקה <span style="color:#006600;">Limanowska</span> עם כיכר השוק פודגוז'ה <span style="color:#006600;">Podgorze</span> - רינק פודגורסקי-<span style="color:#006600;">Rynek Podgrski</span>. השער חיבר בין הבניין מס. 1 בכיכר השוק שהיה תחנת המשטרה הגרמנית עם בניין מספר 15. דרך השער הזה נכנסו לגטו כל ה'אריים' וכאן הם קיבלו את אישור המעבר. מלבדם עברו דרך שער זה היהודים שעבדו מחוץ לגטו. יצאו בבוקר וחזרו בערב.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right"><strong></strong></div><br /><div dir="rtl" align="right"><strong><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOVD-0S_AI/AAAAAAAAAVY/ASzGaKK5nb4/s1600-h/שער+בגטו.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103586698375396354" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שער 2" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOVD-0S_AI/AAAAAAAAAVY/ASzGaKK5nb4/s200/%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%91%D7%92%D7%98%D7%95.JPG" border="0" /></a></strong></div><br /><div dir="rtl" align="right"><strong>שער 3:</strong> היה ברחוב לבובסקה <span style="color:#006600;">Lwowska</span> בין בניינים מס. 50 ו-31. השער הזה היה בכיוון מחנה פלשוב ודרכו עברו המגורשים בדרכם לפלשוב. </div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><strong>שער 4:</strong> היה בפינת מפגש הרחובות לבובסקה <span style="color:#006600;">Lwowska </span>עם רחוב יוזפינסקה <span style="color:#006600;">Józefińska</span>. משער זה הריצו את הנידונים למשלוח לתחנת הרכבת, אל הרכבת שיצאה למחנה ההשמדה בלז'ץ.<br /><br /></div></span><br /></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-7561038244170556432?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-38702718148374139692007-08-20T04:11:00.000-07:002008-11-15T07:09:05.345-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star3.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=qOtl_q606dY"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;hl=en&amp;amp;amp;geocode=&amp;q=Plac+Bohaterow+Getta++krakow&amp;sll=50.046998,19.954466&amp;sspn=0.002942,0.007231&amp;amp;amp;ie=UTF8&amp;ll=50.047026,19.954584&amp;spn=0.002942,0.007231&amp;t=k&amp;z=17&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" target="_blank" hieght="30" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR ZG PL 3S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>כיכר זגודי <span style="color:#006600;">Zgody</span> היום כיכר גיבורי הגטו <span style="color:#006600;">Plac Bohaterow Getta forme Plac Zgody</span><br /><br /></strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOgYO0S_JI/AAAAAAAAAWg/jWhI6SlzyRY/s1600-h/%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A9+%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA.jpg" target="_BLANK"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103599140895653010" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="גירוש ברכבת- ארכיון בית לוחמי הגיטאות" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOgYO0S_JI/AAAAAAAAAWg/jWhI6SlzyRY/s200/%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A9+%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA.jpg" border="0" /></a>שטח הכיכר היום מעוצב בכיסאות ריקים עומדים.<br /><br />בגטו קרקוב היו שני שילוחים עיקריים למחנה ההשמדה <a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203311.pdf"><strong>בלז'ץ</strong></a>: האחד ביוני 42 והשני באוקטובר 1942.<br />נקודת האיסוף וכיכר השילוחים הייתה בכיכר זגודי, משם הובלו הקורבנות בריצה לתחנת הרכבת בפלשוב שהובילה אותם לבלז'ץ. </span></div><span style="font-family:arial;"><br /><div dir="rtl" align="right"></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><strong><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuTYzPFsM1I/AAAAAAAAASY/Jn9TiKqK31E/s1600-h/163.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5108446252080313170" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="מיצג הכסאות" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuTYzPFsM1I/AAAAAAAAASY/Jn9TiKqK31E/s200/163.JPG" border="0" /></a>תדיאוש פנקביץ'</strong> בעל בית המרקחת שחלונותיו פנו לכיכר וממנו צפה וראה את ההתרחשויות בכיכר, מספר בספרו "<strong>בית המרקחת בגטו קרקוב</strong>" שיצא לאור בהוצאת <strong><a href="http://www.yadvashem.org/hp_he.htm">יד ושם</a></strong> בשנת 1985:<br />"חודש יוני שנת 1942. בלילה הוקף הגטו בכוחות מתוגברים של ה <span style="color:#006600;">Sonderdienst</span> (יחידות ס.ס. מיוחדות). לאורך החומות ולאורך חוטי התיל הועמדו משמרות מליציה. איש מבחוץ אינו יכול להתקרב לגבולות הגטו. ליהודים, שחלונות בתיהם פונים אל הצד ה'ארי', אסור לפתוח את החלונות, אסור לגשת אליהם, אסור לצאת אל המרפסות. אי ציות ייענש בכדור. והגרמנים אמנם ירו אל החלונות....ביום ה 2 ביוני עם שחר, כמו בחזיון בלהות, נעה התהלוכה. גברים, נשים, זקנים רבים אך גם צעירים אינם חסרים. ילדים רבים שהוריהם לא רצו לעזבם. כמו צללים, כמו יצורים שלא מן העולם הזה, נסחבים בצעד איטי, כתפיהם כורעות תחת עומס המטען ותחת עומס הטרגדיה. כיכר רזגודה מתמלאת אט, אט באנשים ובחבילות שונות, מיטלטלים, מזוודות ומטען אחר. השמש יוקדת. באוויר חום גדול, צימאון בגרון, מתח בעצבים, פחד וטירוף בעיניים". </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">באוקטובר 1942, הובלו לכיכר השילוחים 300 ילדי בית היתומים שנותרו בגטו ומשם לבלז'ץ. בראש קבוצת 300 הילדים הלכו <strong>אנה פוירשטיין</strong> המנהלת עוד במוסד בדיטלה 64 ו<strong>בעלה</strong> <a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203496.pdf">ו<strong>דוד אלתר קורצמן</strong></a>, חבר בועד המנהל בתקופה לפני השואה, והפטרון שלקח על עצמו את רוב העול לאחר פרוץ המלחמה. <strong>קורצמן</strong> בן העיר זישוב - רישא, יהודי דתי, למדן גדול, סוחר ברזל אמיד שאהבת הילדים והסיוע להם זרמו כדם בעורקיו.<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">חיסול גטו קרקוב התבצע בשלבים: בשלב הראשון נעשתה סלקציה והגטו חולק ל A ו B . כל המסוגלים לעבוד רוכזו בגטו A וכל מי שאינו מסוגל כמו נשים המטופלות בילדים, ילדים, קשישים וחולים, רוכזו בגטו B.<br />ב 13.3.43, הוציא מפקד הס"ס והמשטרה במחוז קרקוב <strong>שרנר</strong>, צו המורה על העברת יהודי גטו A ל<a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201873.pdf">פלשוב</a>. דיירי גטו B חויבו להתאסף למחרת היום ב 14.3.43 בכיכר ז'גודי <span style="color:#006600;">Zgody ו</span>נאמר להם כי יש מחסור בדירות ולכן הם יועברו למקום עבודה אחר.<br /><br />באותו יום ה 13.3.43 הוקף גטו A באנשי ס"ס, באוקראינים ובמשטרה הפולנית הכחולה שהפרידו בין גטו A ל B. הם הורו לאנשי הגטו לארוז רק חפצים הכרחיים, כינסו אותם ברחוב יוזפינסקה <span style="color:#006600;">Józefińska</span> והצעידו אותם בחמישיות לכיוון מחנה פלשוב. באותו יום הועברו לפלשוב כ- 8,000 יהודים תושבי גטו .<br />כעבור יום ב 14.3.43 הוחל בחיסול היהודים גטו B - ילדים צעירים מגיל 14, זקנים, חולים וושאינם יכולים לעבוד. בימים אלה נרצחו כ 3000 יהודי הגטו. מתוכם 2,000 בתוך שטח הגטו ו 1,000 נשלחו למחנה ההשמדה <strong>בלז'ץ</strong>. את חיסול הגטו ניהל <strong>אמון גת</strong> מפקד מחנה פלשוב ווילי האזה. במשך מחצית השנה לאחר חיסול הגטו, הגיעו אסירים יהודים ממחנה פלשוב כדי לנקות את הגטו. הם פינו גוויות וקברו אותם בפלשוב, מיינו רכוש שהועבר לגרמניה, ניקו דירות כדי להעבירן לדיירים חדשים, הסירו חומות וגדרות וכך העלימו את הראיות לקיומו של הגטו היהודי בפודגוז'ה.<br /></span></div><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית המרקחת "מתחת לנשר" <span style="color:#006600;">Apteka Pod Orlem</span><br /><br /></strong>כיכר גיבורי הגטו 18 <span style="color:#006600;">Plac Bohaterow Getta</span><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/aptk.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/aptk.jpg" border="0" /></a>עם הקמת גטו קרקוב בשכונת פודגוז'ה, נאלצו התושבים ובעלי העסקים הפולנים לעזוב את בתיהם ועסקיהם ולעבור למקום אחר. בכיכר זגודי 18 <span style="color:#006600;">Plac Zgody</span> עמד בית המרקחת <span style="color:#006600;">Apteka Pod Orlem</span> ובעליו הרוקח הפולני <strong>תדיאוש פנקביץ' <span style="color:#006600;">Tadeusz Pankiewitcz</span></strong> סירב לעזבו ולעבור למקום אחר, כי לא רצה לאבד את מקור פרנסתו. בעזרת שוחד וקשרים הוא הצליח להישאר במקום. הגרמנים שנאו ופחדו ממחלות ומגיפות ופחד זה סייע ל<strong>פנקביץ'</strong> להישאר במקום עם בית המרקחת שלו. </span><span style="font-family:arial;"><br />הוא כותב בהקדמה לספרו "<strong>בית המרקחת בגטו קרקוב</strong>":<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOhW-0S_LI/AAAAAAAAAWw/atlMj-DDoX0/s1600-h/%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%97%D7%AA.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103600218932444338" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOhW-0S_LI/AAAAAAAAAWw/atlMj-DDoX0/s200/%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%A5+%D7%9C%D7%99%D7%93+%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%A7%D7%97%D7%AA.JPG" border="0" /></a>"למן הרגע שבו נוצר "הרובע היהודי" נעשיתי במפתיע לאחד מדייריו, כבעל בית המרקחת "<strong>מתחת לנשר</strong>" <span style="color:#006600;">Pod Orlem </span>בכיכר זגודה 18. בית המרקחת שלי היה היחיד שנכלל בתחום הגטו מכלל הארבעה שהיו בשכונת פודגוז'ה. מאוחר יותר השתדלו הגרמנים לסלק אותי מן הגטו ותמורת בית המרקחת שלי הציעו לי אחד מבתי העסק שהשאירו אחריהם יהודי קרקוב. עשיתי כל מה שביכולתי כדי להשהות את החלטת שלטונות הכיבוש... הייתי הפולני היחיד שנשאר לעבוד ולחיות בגטו והיה גם עד ראייה לחיסולו. מחלון חדר עבודתי ראיתי את הפשעים הנוראים ביותר שביצע הכובש באוכלוסיה היהודית חסרת המגן". שלוש נשים סייעו ל<strong>פנקביץ' </strong>בעבודת בית המרקחת: <strong>אירנה דרוז'דז'יקובסקה, הלנה קריוואניוק ואורליה דאנק-צ'ורטובה</strong>. <strong>פנקביץ' </strong>בסיוען של שלוש עוזרותיו סייעו ליהודים ככל יכולתם ובית המרקחת היווה מוקד בגטו ונקודת <a href="http://web.macam98.ac.il/~ochayo/humor/teaching/uses.htm">מפגש</a> וסיוע ליהודים.<br /><br />על סיועו ליהודי גטו קרקוב בתקופת הגטו קיבל <strong>תדיאוש</strong> <strong>פנקביץ'</strong> בשנת 1983<strong> </strong>אות <strong><a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D">'חסיד אומות עולם</a></strong>' מ<strong>יד ושם</strong> בירושלים וניטע על שמו עץ בשדרת חסידי אומות עולם ב<strong>יד ושם</strong>.<br />בשנת 1993 נפטר ונקבר בבית העלמין רקוביצה בקרקוב ובהלווייתו השתתף המון אדם גם מישראל. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בית המרקחת הפך למוזיאון לאומי.</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">פתוח: מאי-אוקטובר ימי ג'-א' 9:30-17</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">ב' 10-14</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">נובמבר - אפריל ה', שבת 9-16</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">ו' </span><span style="font-family:Arial;">11-18 </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">ב' 10-14</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">עלות: 4 זלוטי</span></div><br /><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>מפקדת המחתרת היהודית <span style="color:#006600;">Jewish Underground command house</span><br /><br /></strong>כיכר גיבורי הגטו 6 <span style="color:#006600;">Plac Bohaterow Getta</span><br />בבית מספר 6 בכיכר זגודי פינת רחוב פיבנה <span style="color:#006600;">Piwna</span>, ישבה מפקדת המחתרת היהודית.<br />היום בחזית הבניין קבוע לוח נחושת ועליו כתוב: "<strong>לזכר הגיבורים המצוינים של גטו קרקוב אשר נרצחו בידי הברברים הגרמנים".<br /></strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOf9O0S_II/AAAAAAAAAWY/c5_XwVCoGM4/s1600-h/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A7+%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8+-+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%94%27%D7%A6.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103598677039185026" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="השיק באומינגר - ארכיון בית לוחמי הגיטאות" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOf9O0S_II/AAAAAAAAAWY/c5_XwVCoGM4/s200/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A7+%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8+-+%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%94%27%D7%A6.jpg" border="0" /></a>השלט הוצב ע'י שרידי קהילת יהודי קרקוב במלאת 5 שנים לחיסול גטו קרקוב במרץ 1948.<br /><br />ההחלטה על הקמת "<strong>הארגון הלוחם של הנוער היהודי בקרקוב</strong>" התקבלה בעקבות הגעת המידע אודות ההשמדה בבלז'ץ ואקצית יוני 1942 שבמהלכה גורשו לבלז'ץ כ-6000 מיהודי גטו קרקוב. חברי מפקדת הארגון היו: <strong><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201506.pdf">אהרון ליבסקינד</a></strong> המפקד חבר תנועת '<strong>עקיבא'</strong> ואחראי על השגת הנשק, <strong>אברהם לייבוביץ' לאבאן</strong> חבר תנועת <strong>'דרור – פרייהייט'</strong> הגזבר ובהמשך מפקד הפעולה ב'<strong>ציגנריה</strong>' בדצמבר 42; <strong><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%202057.pdf">שמשון דרנגר – שימק</a></strong> חבר '<strong>עקיבא</strong>' אחראי על המשרד הטכני שעסק בזיוף תעודות ובהוצאה לאור של העיתון <strong>'החלוץ הלוחם'</strong> ו<strong>מאנייק</strong> <strong>אייזנשטיין</strong> חבר תנועת '<strong>עקיבא</strong>'. לאחר זמן, התאחד הארגון עם מחתרת <strong>'השומר הצעיר</strong>' '<strong>איסקרה</strong>' בהנהגתו של <a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20776.pdf"><strong>צבי -האשק באומינגר</strong> </a>ו<strong>גולה מירה</strong>, חברת ה<strong>פפ"ס</strong> .<br /></span></div><br /><br /><br /><div dir="rtl" align="right"></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-3870271814837413969?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-84821120870361712792007-08-20T04:10:00.000-07:002008-11-15T07:09:05.834-08:00<p dir="rtl" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין " src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=nnDtz0Ii2P0"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&amp;hl=en&amp;geocode=&amp;q=J%C3%B3zefi%C5%84ska+krakow&amp;sll=50.046723,19.954283&amp;sspn=0.002942,0.007231&amp;amp;amp;amp;ie=UTF8&amp;ll=50.046805,19.95379&amp;spn=0.011768,0.028925&amp;t=k&amp;amp;amp;amp;z=17&amp;iwloc=addr&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" target="_blank" hieght="30" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR JO PL 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב יוזפינסקה <span style="color:#006600;">Józefińska</span> רחוב אורכי בגטו המוביל מן החומה שבצפון מערב לשער הגטו בדרום מזרח.<br /><br /><strong>משרד העבודה - ארבייטסמט <span style="color:#006600;">Employment bureau</span><br /></strong></span></div><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">יוזפינסקה 10 <span style="color:#006600;">Józefińska</span><br />עם המעבר לגטו עברו אליו מוסדות כמו: היודנראט, "<strong>מוסד העזרה העצמית היהודית</strong>", <strong>צנטוס</strong>, 4 <strong>בתי חולים</strong>, <strong>בתי יתומים ומוסדות סעד.</strong> בשטח הגטו פעלו מסגרות עבודה שונות והייתה יוזמה כמו יוזמת ארגון בעלי המלאכה שליד היודנראט שהקים בעקבות חיסול חנויות ובתי המלאכה יהודיים בעיר, שותפויות למטרת ייצור. בצורה זאת התארגנו </span><br /></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כ 24 שותפויות שהעסיקו כ 1,600 בעלי מלאכה. </span><br /><span style="font-family:arial;">בבניין ברחוב יוזפינסקה <span style="color:#006600;">Józefińska</span> מס' 10, היו משרדי לשכת העבודה – <strong>ארבייטסמט</strong>, שבו נוהל רישום תיקי היהודים שנשלחו לעבודות כפייה. שם הטביעו חותמות על התעודות החדשות – <strong>קן קרטה <span style="color:#006600;">Kennkarte</span></strong> - שניתנו לתושבי הגטו שעבדו בצד הארי במקום תעודות הזהות הקודמות שלהם.<br />עם <strong>קן קרטה</strong> ביד וסרט לבן עם מגן דוד על הזרוע, יכלו היהודים המורשים לצאת לעבודה אל מחוץ לגטו.<br />המוסד נסגר לאחר גירוש אוקטובר.<br />כיום הבניין משמש כמושב בית הספר הארצי למוסיקה.<br /><br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>דירת משפחת לוסטגרטן <span style="color:#006600;">Lustgarten's apartment</span></strong><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOYm-0S_DI/AAAAAAAAAVw/Twyu8ZR4I6A/s1600-h/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%99%D7%95%D7%96%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%94+13.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103590598205701170" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="הדירה ביוזפינסקה 13 ארכיון בית לוחמי הגטאות " src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOYm-0S_DI/AAAAAAAAAVw/Twyu8ZR4I6A/s200/%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F+%D7%91%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91+%D7%99%D7%95%D7%96%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%94+13.jpg" border="0" /></a>קומת קרקע ברחוב יוזפינסקה <span style="color:#006600;">Ground floor in</span> <span style="color:#006600;">Józefińska 13</span><br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בדירת הקרקע ברחוב יוזפינסקה 13, היה ביתם של משפחת <strong>לוסטגרטן</strong>. בני המשפחה <strong>שמעון ורומק לוסטגרטן</strong> היו פעילים במחתרת. לאחר האקציה הראשונה שבה נלקחו ההורים לבלז'ץ, הפכה הדירה עבר חברי המחתרת לנקודת ריכוז וקיבוץ עירוני עד נובמבר 1942.<br /></div></span><p><br /></p><p dir="rtl" align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtWOBu0S_NI/AAAAAAAAAXA/UGEnMki81bY/s1600-h/ustina-r.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5104141913092717778" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtWOBu0S_NI/AAAAAAAAAXA/UGEnMki81bY/s200/ustina-r.JPG" border="0" /></a> <span style="font-family:arial;">כותבת על כך <strong>גוסטה דוידסון - יוסטינה</strong> ביומנה "<strong>יומנה של יוסטינה</strong>":<br />"אחרי האקציה האחרונה בקרקא, קיננו בדידות ויתמות בבתים רבים. אנשים צעירים לימים נשארו לבדם בלי הורים, בלי משפחה ברכוש דל, ובריהוט צנוע של דירה, לרוב בת חדר אחד. את הירושה הזאת שנשארה אחרי הורים מגורשים היה צריך להפוך לכסף או לחסלה בצורה אחרת. צף אז רעיון חדש, נסדר משרד לחיסול... מקום מושבו בדירתו של <strong>שמעון </strong></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>(שמעון לוסטגרטן</strong> חבר '<strong>עקיבא</strong>') שהוריו הלכו עם הגירוש...כל אחד ואחד מן החבורה העביר הנה מביתו את כל רכושו... אחרי ריכוז הרכוש הזה וסידורו התחיל החיסול... הדירה נמצאת בקומת הקרקע, הכניסה אליה דרך מסדרון נמוך וארוך. עוד בטרם שקרבת לדלת, כברק הגיע לאוזניך המולת נעורים עליזה... בדירה ההיא התרכזו חיי התנועה כולה... הבית הזה מספר 13, שימש גם עמדת גיחה לכל פעולות המחתרת בתקופה הזאת."<br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOZVe0S_EI/AAAAAAAAAV4/PhZr2rMRSYw/s1600-h/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93+%D7%91%D7%98%D7%98%D7%A8%D7%94.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103591397069618242" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="אהרון לבסקינד בהרי הטטרה (ארכיון בית לוחמי הגיטאות) " src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtOZVe0S_EI/AAAAAAAAAV4/PhZr2rMRSYw/s200/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93+%D7%91%D7%98%D7%98%D7%A8%D7%94.jpg" border="0" /></a>באחד מלילות השבת בחודש נובמבר 42, ישבו בקבלת שבת ואכלו באווירה חגיגית את הסעודה האחרונה, <strong>אהרון ליבסקינד – דולק</strong> מפקד המחתרת אמר בסעודה כפי שמספרת <strong>יוסטינה</strong>: "...מדרכנו אין חזרה. אנו צועדים בדרך המוות, זכרו זאת. השואף לחיים אל נא יבקש אותם אצלנו. אנחנו על סף האחרית... הנני מרגיש כי זאת לנו קבלת השבת המשותפת האחרונה. אנו אנוסים להסתלק מן הרובע. אנו בולטים יותר מדי ומדברים עלינו יותר מדי. השבוע נתחיל לחסל קמעה, קמעה את המרכז החביב שלנו במספר 13..."<br /><br /></p></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>בית החולים היהודי <span style="color:#006600;">Jewish Hospital</span><br /></strong><br />רחוב יוזפינסקה 14 <span style="color:#006600;">Józefińska<br /></span>בגטו היו ארבעה בתי חולים ולרחוב יוזפינסקה 14 נכנס בית החולים היהודי המרכזי שהועבר ממשכנו בקז'ימיז' ברחוב סקבינסקה 8 <span style="color:#006600;">Skawińska</span>. מנהלו היה ד'ר <strong>ניסנפלד</strong> כירורג ידוע. המקום שופץ ככל האפשר כך שהיה יכול לתת על אף הציוד הצנוע, רמת שירות גבוהה. בזמן חיסול הגטו נרצחו חולים רבים נרצחו במיטתם, ורופאים וחולים רבים וביניהם ד"ר <strong>טישכר</strong> עם אשתו וילדיו וד"ר <strong>פלין </strong>עם אשתו וילדיו נרצחו בחצר בית החולים. כאן נרצחה ד"ר <strong>רוזליה בלאו</strong>, שלא עזבה את החולה שלה משום שלא יכול היה להתנועע. </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מספרת על כך ד'ר <strong>פליציה וקס</strong>: "כשהגטו חוסל ב 13.3.43 והעבירו אותנו למחנה פלשוב, כל החולים שהיו מאושפזים בבית החולים בגטו וכן הצוות הרפואי שהיה אז בתורנות, נורו למוות בתוך בית החולים. כך גם נגמרו חייה של ד'ר בלאו, אשר באותו היום בצעה ניתוחים ולא רצתה לעזוב את החולים שלה".</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כיום שוכנת בבניין מועצת העיר קרקוב.<br /></div></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מספר הרוקח <strong>פנקביץ' </strong>בספרו "<strong>בית המרקחת בגטו קרקוב</strong>":<br />"שלושת בתי החולים האחרים בגטו היו: בית החולים למחלות מדבקות בניהולו של ד'ר<strong> א. ביברשטיין</strong> שעבר לאחר הקטנה הגטו מרחוב רנקבקה 30 לרחוב ליד כיכר זגודי 3 <span style="color:#006600;">Zgody <span style="color:#333333;"><span style="color:#000000;">בחלקה האחורי של חצר הבניין</span>. <span style="color:#000000;">באקציה הגדולה החולים נרצחו ברחוב קטן בסמוך לבניין והסגל הועבר למחנה פלשוב</span>.</span><span style="color:#ffffff;">לק</span></span></span><span style="font-family:arial;"><span style="color:#006600;"><span style="color:#ffffff;">ה האחורי של חצר הבניין</span>.</span><br />בית חולים קטן לקשישים ברחוב לימנובסקה בהנהלת ד'ר <strong>קראנץ</strong> שנרצח עם חוליו ביוני 42, ובית החלמה ברחוב יוזפינסקה בהנהלת ד'ר <strong>יוליאן אלכסנדרוביץ'</strong> וד'ר <strong>בורנשטיין.</strong> במהלך הגירושים ושפיכות הדמים בגטו, מילאו בתי החולים האלה תפקיד חשוב בהסתרת אנשים, ועובדיהם גילו תושייה רבה. לא מעטים חייבים להם את חייהם".<br /><a name="Jozefinska18"></a><br /></div></span><strong></strong><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong></strong></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>משרדי עזרה הדדית יהודית</strong> <span style="color:#006600;">Jewish mutual aid office<br /></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב יוזפינסקה 18 <span style="color:#006600;">Józefińska</span><br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בבניין המפואר ברחוב יוזפינסקה 18, שכן מוסד 'העזרה היהודית העצמית' בראשותו של ד"ר <strong>מיכאל וייכרט</strong>. הארגון הוקם מייד עם פרוץ המלחמה, וסיפק באמצעות תרומות מחוץ לפולין לספק לגטו תרופות, פרטי לבוש, ציוד רפואי ומזון. לאחר חיסול הגטו, הארגון המשיך לספק למחנה פלשוב. זמן קצר לפני חיסול הגטו, מסר ד"ר <strong>וייכרט</strong> חלק מהמוצרים שהיו מאוחסנים בבניין ל'וועדת סעד עליונה', אשר העבירה אותם באמצעות סניף קרקוב של ה<strong>ז'גוטה</strong> לאסירי מחנה פלשוב. לאחר חיסול מחנה פלשוב בשנת 1944, הארגון חוסל.<br />הארגון שפעל בחסות הגרמנים היה שנוי במחלוקת.<br />הרוקח <strong>פנקביץ'</strong> מספר בספרו "<strong>בית המרקחת בגטו קרקוב</strong>": "...אחר כך הסתבר שרבים הצליחו לעבור את תלאות הגטו והמחנות הודות לעזרה שקיבלו מאותם מכרים שבחוץ שספקו להם כספים או חלק מן החפצים שהופקדו בידם. בפעולות אלה עסק הרבה ד'ר <strong>מיכאל וייכרט</strong>, שעמד בראש ה <strong>JSS</strong> (העזרה העצמית היהודית). ד'ר<strong> וייכרט</strong> פעל בגטו ובמחנה פלאשוב, אך הייתה לו גם גישה למחנות קטנים אחרים בסביבה."<br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">היום שוכן בבניין בנק התעשייה והמסחר.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-8482112087036171279?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-22276546752519286422007-08-20T04:09:00.000-07:002008-11-15T07:09:05.844-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין " src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=nnDtz0Ii2P0"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&hl=en&amp;q=Rynek+Podg%C3%B3rski+1,+Krakow,+Krakow,+Lesser+Poland,+Poland&sll=50.046805,19.95379&amp;sspn=0.011768,0.028925&ie=UTF8&amp;cd=1&geocode=0,50.044795,19.949741&amp;ll=50.044794,19.949756&spn=0.002942,0.007231&amp;t=k&z=17&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" hieght="30" target="_blank" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR PO PL 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בכיכר פודגורסקי , שם היה שער הכניסה הראשי לגטו ובכיכר שכנה מועצת היהודים – היודנראט.<br /><br /><strong>ה<a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201311.pdf">יודנראט</a> - <span style="color:#006600;">Judenrat </span><br /></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">כיכר פודגורסקי 1 <span style="color:#006600;">Podgrski Rynek</span><br /><br />בבניין הזה בבית מס. 1 בכיכר מול בניין מס. 2 ברחוב לימאנובסקיגו <span style="color:#006600;">Limanowskiego</span> שכנה לפני הקמת הגטו מועצת רובע פודגוז'ה ובתקופת הגטו, שכן כאן היודנראט.<br /><br />תפקידו העיקרי של היודנראט בתקופת הגטו היה דאגה לרעבים ולחסרי הבית, ארגון מכסות עבודה וניסיונות הקלה של רדיפות הגרמנים . ראש היודנראט הראשון היה <strong><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20817.pdf">מארק ביברשטין</a></strong> ולאחר מעצרו מונה<strong> ארתור רוזנצווייג</strong>. גם <strong>ביברשטיין </strong>וגם <strong>רוזנצווייג </strong>ניסו לפעול לטובת היהודים אנשי קהילתם ושניהם נרצחו. לאחר <strong>רוזנצווייג </strong>מונה לתפקיד <strong>דויד גוטר</strong> כראש היודנראט השלישי והוא שיתף פעולה עם הגסטאפו. לאחר הגירוש ביוני 42 וצמצום הגטו, הועתק מושב היודנראט לרחוב וגיירסקה <span style="color:#006600;">Węgierska</span> 16.<br /><br /><strong>מפעל הטכסטיל של יוליאן מדרידז' <span style="color:#006600;">Julian Medrisch's textile factory</span><br /><br /></strong>כיכר פודגורסקי 3 <span style="color:#006600;">Podgrski Rynek</span><br /><br />בבניין ברינק פודגורסקי 3 היה מפעל <strong>מדרידז' </strong>שייצר בגדים עבור הצבא ושהעסיק יהודים.<br />המנהל<strong> יוליוס מדרידז'</strong> היה גרמני ממוצא הונגרי ונקרא: <strong>טייהאונדר</strong> <span style="color:#006600;">Treihaunder</span>, כלומר, ארי שקיבל רכוש יהודי . בניגוד לגרמנים הפולנים הפולקסדויטשה שלקחו רכוש יהודי והתייחסו לבעלים כלאחרון העבדים, יחסו של <strong>מדרידז' </strong>ליהודים היה ידידותי. הוא יצר תנאי עבודה נוחים שאפשרו הברחת מזון לגטו דרך הבניין. בזמן הגירושים <strong>מדרידז'</strong> הצליח להשיג מראש ה'ארבייטסמט' אישורי עבודה נוספים על ההקצאה שאושרה לו מה שאפשר לו להציל יהודים כי אישור עבודה ממפעל גרמני, פטר את היהודי מגירוש. הכניסה למפעל בתקופת הגטו הייתה דרך רחוב<br />וגיירסקה <span style="color:#006600;">Węgierska</span> 10. לאחר חיסול הגטו במרץ 1943, המפעל המשיך להתקיים ובהמשך הזמן עברו סדנאותיו לפלשוב. לכתובת המפעל שיגר <strong><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201780.pdf">ז'גוטה</a> </strong>- הועד לעזרה ליהודים, קרון רכבת מלא בגדים, נעליים ומזון שהגיע לאסירים והיה המשלוח האחרון.<br /><br />על הצלתו יהודים זכה יוליאן <strong>מדרידז'</strong> באות חסיד אומות עולם. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-2227654675251928642?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-30161651140377532882007-08-20T04:08:00.000-07:002008-11-15T07:09:06.211-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typesy.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין " src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?f=q&hl=en&amp;geocode=&q=W%C4%99gierska+5,+Krakow,+Krakow,+Lesser+Poland,+Poland&amp;sll=50.04478,19.95093&sspn=0.001471,0.003616&amp;amp;ie=UTF8&ll=50.04447,19.951022&amp;spn=0.002942,0.007231&t=k&amp;amp;z=17&iwloc=addr&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" hieght="30" target="_blank" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR WE SY 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></span></span><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtGJle0S-xI/AAAAAAAAATg/nxk7R55tins/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA+%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%A8.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103011129808059154" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtGJle0S-xI/AAAAAAAAATg/nxk7R55tins/s200/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA+%D7%A6%D7%95%D7%A7%D7%A8.jpg" border="0" /></a><br /></p><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">רחוב ווגיירסקה 5 <span style="color:#006600;">Węgierska</span><br />מרחוב לימנובסקה הולכים מערבה עד רחוב <span style="color:#006600;">Węgierska</span>, פונים שמאלה ומגיעים למקום.<br /><br />בית הכנסת נבנה במאה ה 18 ע'י משפחת <strong>צוקר</strong>, משפחה אמידה שחיה אז בפודגוז'ה.<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMI1PFsMpI/AAAAAAAAAQ4/L8kz5k5UQFE/s1600-h/zuker.jpg" target="_BLANK"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103432513417392786" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="קונצרט בבית הכנסת צוקר בגטו" src="http://2.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtMI1PFsMpI/AAAAAAAAAQ4/L8kz5k5UQFE/s200/zuker.jpg" border="0" /></a>בתקופת השלטון הנאצי בית הכנסת היה בתוך שטח הגטו ושימש כבית כנסת.<br />בשנת 1952 נמסר המקום לאדם פרטי ששיפץ אותו והפך אותו לגלריה לדברי אומנות.<br />במקום נותר קיר עם קשתות וגומחת ארון הקודש.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-3016165114037753288?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-22473410082779519162007-08-20T04:07:00.000-07:002008-11-15T07:09:06.739-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://relationet.googlepages.com/Szeroka.kmz"><img style="CURSOR: hand" alt="מסלול גוגל כדור הארץ" src="http://www.relationet.net/jgicons/earth.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="מפעל לאמייל" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html"><img style="CURSOR: hand" alt="מקום מעניין מאד " src="http://www.relationet.net/jgicons/star2.jpg" border="0" /></a> <a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a> <a href="http://www.youtube.com/watch?v=I63zkTwKoWU"><img alt="צפה בסרטון" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a> <a href="http://maps.google.com/maps?ie=UTF8&amp;q=Lipowa+4,+Krakow,+Krakow,+Lesser+Poland,+Poland&amp;ll=50.04901,19.962115&amp;spn=0.011767,0.028925&amp;amp;amp;amp;amp;amp;z=17&amp;iwloc=cent&amp;om=1" target="_blank"><img height="30" alt="מפת האזור" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtCXmfFsMfI/AAAAAAAAAPc/ekc3_cEyoA0/s200/map.JPG" border="0" target="_blank" hieght="30" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR LI PL 2S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /></p></span></span><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtmumPFsMvI/AAAAAAAAARo/IcDb3ol4ZD4/s1600-h/schindler1.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5105303624509829874" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RtmumPFsMvI/AAAAAAAAARo/IcDb3ol4ZD4/s200/schindler1.jpg" border="0" /></a>רחוב ליפובה 4 <span style="color:#006600;">Lipowa street</span><br />מכיכר זגודי היום גיבורי הגטו <span style="color:#006600;">Plac Boharetow Getta</span> פונים מזרחה לרחוב קאציק <span style="color:#006600;">Kącik</span> וממשיכים אתו ישר לרחוב ליפובה 4 <span style="color:#006600;">Lipowa</span>.<br /><br /><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201784.pdf"><strong>אוסקר שינדלר</strong> </a>( 1908-1974) יליד צוויאו <span style="color:#006600;">Zwittau</span> שבחבל הסודטים היה תעשיין כושל, גרמני קתולי שהגיע לקרקוב בראשית המלחמה ב 1939, כדי ליהנות מפירותיו של השלטון הנאצי כלומר, לקבל תעשייה על מגש הכסף עם עובדים – עבדים יהודים. בקרקוב הוא קיבל שתי חברות שעסקו בייצור כלי מטבח מאמייל והפצת מוצרים ונלקחו מבעליהן היהודים. אחת משתי החברות נוהלה על ידו כנאמן של השלטון הגרמני. כעבור זמן, הקים מפעל אמייל משלו ב <strong>ז'בלוצ'יה </strong>הסמוכה לקרקוב. תוך כדי ניהול המפעל הוא 'שינה את עורו'. <a href="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLTze0S-4I/AAAAAAAAAUY/KZdbBwX17BE/s1600-h/schindler1%5B3%5D.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103374209163393922" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="אוסקר שינדלר Oskar Shindller" src="http://4.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLTze0S-4I/AAAAAAAAAUY/KZdbBwX17BE/s200/schindler1%5B3%5D.jpg" border="0" /></a>רוב עובדיו היו יהודים ובעבודתם במפעלו הוא הגן על יהודים מפני גירושים. עם הקמת מחנה<strong> פלשוב</strong>, שינדלר ניצל את קשריו עם מינהל החימוש הגרמני והקים סניף של <strong>פלשוב </strong>אצלו במפעל לכ 900 עובדים יהודים, כולל כאלה שלא היו כשירים כלל לעבודה. במשך הזמן החברה חדלה להתקיים אולם עם התקרב הצבא הרוסי מערבה, <strong>שינדלר</strong> קיבל אישור להקים מחדש את החברה כחברה לייצור חימוש ב<strong>ברינליץ</strong> שבחבל הסודטים בצ'כיה, ולהביא לשם את פועליו מ <strong>ז'בלוצ'יה</strong>. הוא ערך רשימות הידועות <strong>כ'רשימות שינדלר'</strong> ובהן <a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLUeO0S-5I/AAAAAAAAAUg/1cnTdUB7VIs/s1600-h/emalia%5B1%5D.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103374943602801554" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtLUeO0S-5I/AAAAAAAAAUg/1cnTdUB7VIs/s200/emalia%5B1%5D.jpg" border="0" /></a>כ 700-800 גברים שעברו דרך מחנה <strong>גרוס-רוזן</strong> וכ 300 נשים שעברו דרך <strong>אושוויץ </strong>בדרכם ל<strong>ברינליץ</strong>.<br />בכך <strong>שינדלר</strong> הציל כ 1200 יהודים.<br />בשנת 1962, העניק <strong>יד ושם</strong> שבירושלים אות <strong>'חסיד אומות עולם'</strong> ל<strong>שינדלר</strong>.<br /><br />ברחוב ליפובה 4 עומד בית החרושת <a href="http://www.silentwall.com/DEF.html">'<strong>אמלייה</strong>' <strong>Emalia</strong> </a>של <strong>שינדלר</strong> שבו הועסקו היהודים בגיבויו.לפני מספר שנים נפתח שם מוזיאון וכיום ניתן לסייר בו ולעקוב אחר פעילותו. </span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">אין שעות ברורות לכניסה למוזיאון. צריך לבא ולנסות.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-2247341008277951916?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-64172873309295773712007-08-20T04:05:00.000-07:002009-07-29T11:23:14.205-07:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFTY_FsMzI/AAAAAAAAASI/kag_Df9M_4E/s1600-h/IMG_1586s.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5107455141132120882" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="האנדרטה היהודית" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFTY_FsMzI/AAAAAAAAASI/kag_Df9M_4E/s200/IMG_1586s.JPG" border="0" /></a>כביש E40 רחוב ה. קמינסקייגו <span style="color:#006600;">H. Kaminskiego</span><br />ניתן להגיע למקום ברגל מגטו קרקוב בהליכה של 20 דקות ואפשר להגיע ברכב. מחנים את הרכב בצד הכביש לאחר המפגש עם רחוב שבוסוביצקה – וולורוגו סלבקה <span style="color:#006600;">Swoszowicka – Walorogo Słąwka</span>. מהחנייה הולכים ימינה ומטפסים במדרגות עד לאנדרטה הכללית.<br /></span><span style="font-family:arial;">מחנה <strong><a href="http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201873.pdf">פלשוב </a></strong>הוקם בקיץ ובסתיו 1942בפרבר פלשוב של קרקוב הנמצא בהמשך לפודגוז'ה.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">הרחובות העיקריים בשטח המחנה הם: </span><a href="http://www.holocaustresearchproject.org/othercamps/plaszow/bau/plaszow%20map%20-%20bausm.jpg"><span style="font-family:arial;">אברהמה <span style="color:#006600;">Abrahama</span>, ירוזולימסקה <span style="color:#006600;">Jerozolimska</span> וויקטורה הטמנה <span style="color:#006600;">Wiktora Heltmana</span>.</span></a></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">ייעוד המחנה היה לעבודות כפייה. המחנה הוקם על אדמת שני בתי עלמין יהודים, על אדמות הקהילה היהודית ועל אדמות פרטיות של פולנים אשר גורשו משם. המחנה הורחב בשלבים ובשנת 1944 הגיע שטחו ל 800 דונם. בעת חיסול גטו קרקוב ב 13-14.3.43, גורשו לפלשוב כ 8000 יהודים מהגטו. 2000 נרצחו בגטו<br />ו 1000 שולחו לבלז'ץ.<br />בראשית יולי 1943, הוקם בפלשוב מחנה נפרד לפולנים <span style="color:#006600;">Arbeitserziehungshäftling</span> כלומר, חינוך אסירים לעבודה. למחנה הזה הובאו פולנים לכמה חודשים אשר הואשמו בעבירות מנהלתיות – משמעתיות וכן הובאו לשם אסירים פולנים פוליטיים לתקופה בלתי מוגבלת וצוענים על ילדיהם. לכאן הגיעו פולנים שהשתתפו במרד הפולני בוורשה בקיץ – סתיו 1944 ומספרם המרבי הגיע ל 10,000.<br />באביב 1944 עם גירוש יהודי הונגריה ל<strong>אושוויץ-בירקנאו,</strong> הגיעו לכאן 6000-8000 יהודים מהונגריה.<br />על פי האומדנים עברו בפלשוב 150,000אסירים. חלקם ידועים וממוספרים וחלקם אסירים זמניים בלתי ידועים.<br />על פי האומדנים נרצחו בפלשוב כ 8000 אסירים.<br /><strong><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rt4XgvFsMwI/AAAAAAAAARw/BhCs6rgn8gI/s1600-h/amongat.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5106544878648308482" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/Rt4XgvFsMwI/AAAAAAAAARw/BhCs6rgn8gI/s200/amongat.jpg" border="0" /></a>אמון גת</strong> <span style="color:#006600;"><strong>Amon Goeth</strong></span> היה מפקד המחנה מפברואר 43 ועד ספטמבר 1944, הוא האחראי על חיסולו האכזרי של גטו קרקוב, על רצח המונים, סלקציות, רצח במו ידיו, גניבת רכוש, השמדה באמצעות 'עבודה' ועוד.<br />פירוק המחנה החל בקיץ 1944 עם העברתם של אסירים למחנות אחרים בפולין ובגרמניה ולאתרי השמדה. בספטמבר 1944 חוסל המחנה הפולני וטושטשו עקבות המחנה ע'י קבורה בקברי אחים ושריפת גופות. במחצית ינואר 1945 עזבו אחרוני האסירים את שטח המחנה והגיעו לאושוויץ.<br />על החיים במחנה מספרת ד'ר <strong>פליציה וקס</strong> בספר "<strong>היהודים בקרקוב</strong>" שהוצא ע'י ועדת ההנצחה ל ארגון יוצאי קרקוב בחיפה ב 1981.<br /><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFil_FsM0I/AAAAAAAAASQ/fFE42dTS6tY/s1600-h/among.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5107471857144836930" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="הבית של אמון גת" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFil_FsM0I/AAAAAAAAASQ/fFE42dTS6tY/s200/among.jpg" border="0" /></a>"במחנה היו מטילים כל מיני עונשים: סגירה בבונקר, 25-50 מלקות בפרגול על ישבן ערום, תלייה בידיים במשך שעות או סתם מכות כדי להוציא הודעה או עדות. במהלך עבודתי הזדמן לי לטפל בקורבנות עונשין מסוגים אלה. הקורבן היה בדרך כלל מחוסר הכרה, פצוע, נפוח, ללא שיניים ואי אפשר היה לעזור לו. עקרונית אסור היה לקבל אנשים כאלה לבית החולים – הם היו צריכים לחזור לעבודה." </span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFRc_FsMyI/AAAAAAAAASA/yfspbX8GaXU/s1600-h/IMG_1599s.JPG" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5107453010828342050" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="האנדרטה הכללית" src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RuFRc_FsMyI/AAAAAAAAASA/yfspbX8GaXU/s200/IMG_1599s.JPG" border="0" /></a>האנדרטה הכללית פרי עיצובו של הפסל <strong>שייקביץ' </strong>הוקמה בספטמבר 1946 עם ראשית השלטון הקומוניסטי והיא מיועדת ככל האנדרטאות מתקופה זאת, לכלל קורבנות המחנה. באנדרטה חמש דמויות שמוטות ידיים ומורכנות ראש העומדות בשורה. דמויות אלו מייצגות את האסירים היוצאים לעבודה בשורות בנות 5 טורים. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-6417287330929577371?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-8156919011751207692007-08-20T04:04:00.000-07:002008-11-15T07:09:08.439-08:00<div><a href="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtJ6nO0S-zI/AAAAAAAAATw/22X4D90_2g0/s1600-h/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%91.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103276142175124274" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtJ6nO0S-zI/AAAAAAAAATw/22X4D90_2g0/s200/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%94+%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%91.jpg" border="0" /></a><br /><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">מקיפים את האנדרטה הכללית וממשיכים ימינה עד לאנדרטה היהודית.<br /><br />האנדרטה הוקמה ע'י ניצולי קהילת יהודי קרקוב ובה כתוב בעברית:<br />"<strong>ה' ינקום נקמת דם השפוך</strong>"<br />ובפולנית (תרגום לעברית):<br />"<strong>כאן במקום הזה עונו, נטבחו, נהפכו לעפר<br />בשנים 1943-1945<br />כמה רבבות יהודים שכונסו מפולי והונגריה.<br />אין אנו מכירים את שמות הנרצחים –<br />נכנה אותם רק במילה אחת:<br />------ י ה ו ד י ם -------<br />כאן במקום הזה בוצע אחד הפשעים המחרידים ביותר. <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKCl-0S-0I/AAAAAAAAAT4/KnA1EsgbI9k/s1600-h/plaszow23.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103284916793310018" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKCl-0S-0I/AAAAAAAAAT4/KnA1EsgbI9k/s200/plaszow23.jpg" border="0" /></a><br />לשון אדם לא מכירה מילים לתיאור<br />זוועת הפשע הזה.<br />חייתיות לשמה, אכזריות מוחלטת.<br />נכנה אותה רק במילה אחת:<br />ה י ט ל ר י ז ם<br />לזכר הנרצחים<br />אשר זעקת ייאושם האחרונה<br />היא דממת בית הקברות הזה<br />בפלשוב<br />מרכינים את ראשיהם הניצולים<br />מן התופת הפשיסטית.<br />היהודים.<br />ת.נ.צ.ב.ה</strong>"</span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;">בשנים האחרונות הוקמה אנדרטה לזכר יהודי הונגריה שנספו והיו בפלשוב. האנדרטה נמצאת מערבית לאנדרטה היהודית ובקרבתה.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-815691901175120769?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-48151699462081827322007-08-20T04:03:00.000-07:002008-11-15T07:09:08.879-08:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>מציבת שרה שנירר <span style="color:#006600;">Sara Schnirer memorial tomb</span></strong><br /></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">נכנסים מכיוון רחוב הטמן <span style="color:#006600;">Hetmana</span> ומחנים את הרכב. עולים לרחוב אברהמה <span style="color:#006600;">Abrahama</span>, עוברים את בית הטהרה וממשיכים ללכת עד למציבה.<br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKXku0S-1I/AAAAAAAAAUA/5LO_4iml8aM/s1600-h/Cemetary-Plaszow%5B1%5D.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103307985062656850" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שרידי מצבות בשטח בית העלמין" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKXku0S-1I/AAAAAAAAAUA/5LO_4iml8aM/s200/Cemetary-Plaszow%5B1%5D.jpg" border="0" /></a>מחנה <strong>פלשוב <span style="color:#006600;">Plaszow</span></strong> הוקם על אדמת שני בתי עלמין של יהודי קרקוב. שני בתי העלמין הוקמו בשנת 1932 האחד נקרא 'הישן' והכניסה אליו הייתה מרחוב ירוזולימסקה 25 והוא הוקם ע'י קהילת שכונת פודגוז'ה. בית העלמין השני המכונה 'החדש' הוקם ע'י קהילת יהודי קרקוב, והכניסה אליו הייתה מרחוב אברהמה 3.<br />הגרמנים הרסו את בתי העלמין לחלוטין. המצבות נעקרו, חלקן שמשו כמדרכות וחלקן רוסקו לחומר בנייה ששימש לבסיסי הצריפים של המחנה.<br /></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:85%;"></span></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>מאיר אלדר</strong> מספר בספרו משנת 1999 "<strong>גחלים באש ובמים</strong>" מפיו של <strong>שטנדיג </strong>שהיה נוכח בשעת מעשה כי בית הטהרה המפואר (תוכנן ע'י המהנדס <strong>אדולף שיודמאק</strong> שזכה בפרס על תוכניתו) שעמד בפינת הרחובות אברהמה 1 וירוזולימסקה 14 והשתייך לבית העלמין 'החדש' ברחוב אברהמה, הפך ביוזמתו של <strong>אמון גט</strong> לאורווה משכן לסוסים. בשנת 1944 הוחלט לבנות מסילת ברזל שתוביל אל תוך המחנה ואז הוחלט להרוס את כל המבנים שעמדו על תוואי המסילה כולל בית הטהרה שפוצץ ב 10.7.1944 בשעה 13:30. <a href="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKd2u0S-3I/AAAAAAAAAUQ/2DbWvgCEu4c/s1600-h/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103314891370068850" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="שלבי פיצוץ בית הטהרה" src="http://1.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKd2u0S-3I/AAAAAAAAAUQ/2DbWvgCEu4c/s200/%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%94.jpg" border="0" /></a></span></div><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">בין הקברים שהושמדו היה קברה של <strong>שרה שנירר</strong>, מייסדת <strong>'בית יעקב'</strong> בקרקוב שנפטרה בשנת 1935 ונקברה בבית העלמין ברחוב אברהמה .<br />עד שנת 1942, עלו תלמידותיה אל קברה. לאחר המלחמה ועם השנים, רצו חסידיה של <strong>שרה שנירר</strong> לאתר את קברה המקורי ולהקים לה מצבה כדי להמשיך ולעלות אליה. רק בשנת 2003 עלה הדבר בידיהם, תודות ליוזמתו הבלתי נלאית של פרופ' <strong>סיד ליימן</strong> מארה'ב שמקורותיו בקרקוב. בעזרת מפות ישנות של בתי העלמין ברחובות אברהמה וירוזולימסקה וגביית עדויות מתלמידותיה של <strong>שרה שנירר</strong> ומיהודי שעבד בכפייה בהרס בית העלמין, <strong>ליימן </strong>הצליח לאתר את אזור המצבה, אם כי לא את מיקומה המדויק, את תיאור עיצובה ושתי מילים מן הטקסט המקורי "אישה צנועה". בהעדר מידע מדויק, <strong>ליימן</strong> ניסח בעצמו את הכיתוב על המצבה היום:<br /><br /><strong>פ"ט <a href="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKYA-0S-2I/AAAAAAAAAUI/NGiBZGEpWaU/s1600-h/Saraschnirer+grave.jpg" target="_blank"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5103308470393961314" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_0QFetdHj_Q4/RtKYA-0S-2I/AAAAAAAAAUI/NGiBZGEpWaU/s200/Saraschnirer+grave.jpg" border="0" /></a><br />האשה הצנועה והצדקנית<br />מרת<br />שרה בת ר' בצלאל שענירער<br />אשת הרב ר' יצחק לאנדא<br />אם בישראל<br />מיסדת בתי ספר "בית יעקב"<br />וזה לשונה בצוואתה:<br /><br />"איך ענדיג מיט מיינע אלטע ספוקים<br />וועלכע זאלען אייך שטענדיג באגלייטען<br />עבדו את ה' בשמחה<br />שיויתי ה' לנגדי תמיד<br />ראשית חכמה יראת ה'<br />למנות ימינו כן הודע<br />תורת ה' תמימה משיבת נפש"<br /><br />נפטרה ערב שבת<br />כ"ו אדר ראשון תרצ"ה לפ"ק<br />תנצב"ח<br />------<br />המצבה נהרסה בשנות הזעם<br />הוקמה מחדש בשנת תשס"ג לפ"ק<br /></strong><br />הקמת המציבה נסתייעה בעזרת תרומות חסידותיה בארה'ב ואתר המציבה מהווה כיום כמוקד עלייה לרגל של נשות 'אגודת ישראל' מכל</span> <span style="font-family:arial;">העולם</span>.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-4815169946208182732?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>Nurit Ashkenazi נורית אשכנזיhttp://www.blogger.com/profile/05125475081836068718noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-15967122716051969372007-08-16T16:00:00.000-07:002008-11-15T07:09:12.174-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star1.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=UGNGXEqUVrs" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR WO PL 1S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><div dir="rtl" align="right"></div><div dir="rtl" align="justify"><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/7361/3378/1600/remu.jpg"><span style="font-family:arial;"></span></a><span style="font-family:arial;"><a href="http://static2.bareka.com/photos/medium/3971793/כיכר-שירוקה-szeroka.jpg"></a><a href="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsTYpvFsMOI/AAAAAAAAAM4/Gti1qQ7souc/s1600-h/WOLO.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5099438889616814306" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsTYpvFsMOI/AAAAAAAAAM4/Gti1qQ7souc/s200/WOLO.JPG" border="0" /></a>בשנת 1335 ייסד המלך קזימיז' הגדול עיר חדשה בסמוך לקרקוב, וקרא לה בשמו - קז'ימיז'.<br />באותה העת שכנו על שטח קז'ימיז', שלוש התיישבויות של הכנסייה וכעבור 5 שנים סופחו לעיר אדמות הכפר <span style="color:#009900;">Bawol</span> – כפר שבו גידלו תאו.<br />במרכז העיר נבנתה ככר שוק גדולה <span style="color:#009900;">Wolnica</span> ועליה הוקם בניין העירייה, מגדל שעון, מבנים מסחריים, אורוות ומבני ציבור.<br />הרובע החדש היה אי בין נהר הוויסלה לבין פלגיו, והוקף בחומה מבוצרת עם ארבעה מגדלי שמירה, שערים וגשרים, שקישרו את קז'ימיז' עם קרקוב:<br />שער קרקובסקה בצפון, ממנו הוביל הרחוב הראשי של קרקוב אל רח. דיטלה היום.<br />שער המלח במפגש עם פודגוז'ה בדרום, שפנה לכיוון מכרות המלח בווייליצ'קה.<br />מגדל <span style="color:#009900;">Skawinska</span> במערב, סמוך לגשר גרונוואלד של היום ושער הבקר והבהמות במזרח, בקצה רחוב שירוקה.<br />המלך רצה להקים את ארמונו ומרכז ממשלו בעיר קז'ימיז', משום שהעדיף אזור זה בו גרו העירוניים הפולנים, על פני העיר קרקוב, שבה התגוררה הבורגנות הגרמנית. העיר תוכננה לאוכלוסיה בת 2000 נפש עם אוניברסיטה גדולה שנועדה להיות המרכז התרבותי השני בחשיבותו באירופה, אחרי פראג. מותו של המלך קז'ימיז', הפסיק את התהליך, תוכניותיו נגוזו והאוניברסיטה לא קמה בקז'ימיז' אלא בקרקוב.<br />רובע קז'ימיז' היה הגדול ברובעי קרקוב רבתי עד מחצית המאה ה 17, והיווה למעלה מ 60% מגודלה.<br />היום בבניין העירייה הישן שוכן המוזיאון האתנוגראפי המציג את חיי המסורת, הפולקלור והמנהגים בפולין במאות ה – 19 וה – 20. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-1596712271605196937?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6177647821775904028.post-32916701520840918942007-08-16T09:21:00.000-07:002008-11-15T07:09:12.217-08:00<p dir="ltr" align="right"><br /><a href="http://www.wunderground.com/global/stations/12566.html?bannertypeclick=smalltemp"><img height="30" alt="הקלק כדי לקבל תחזית מפורטת" src="http://banners.wunderground.com/weathersticker/smalltemp_metric/language/www/global/stations/12566.gif" border="0" /></a><a href="http://relationet.googlepages.com/KRAKOW.kmz"></a><img style="CURSOR: hand" alt="כדאי לצלם" src="http://www.relationet.net/jgicons/camera.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="בית כנסת עתיק" src="http://www.relationet.net/jgicons/typepl.jpg" border="0" /><img style="CURSOR: hand" alt="חובה לבקר" src="http://www.relationet.net/jgicons/star0.jpg" border="0" /><a href="http://polingd.blogspot.com/2006/09/blog-post_12.html" target="_blank"><img style="CURSOR: hand" alt="אנגלית" src="http://www.relationet.net/jgicons/en.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.youtube.com/watch?v=GcMXa_IUjIk" target="_blank"><img src="http://3.bp.blogspot.com/__8pWjna3Ug8/RsPNnfFsMLI/AAAAAAAAAMg/FY7Chu9Ac6U/s200/ut.jpg" /></a><br /><br /><a title="למד אודות קידוד" href="http://polingd.blogspot.com/2006/08/blog-post.html" target="popup"><span align="right"><span style="font-family:courier new;">JGuide KR AN PL 0S</span></a><span style="font-family:arial;"><br /><br /></p></span></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><a href="http://static1.bareka.com/photos/medium/3971936/anny-jewish-street-today.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://static1.bareka.com/photos/medium/3971936/anny-jewish-street-today.jpg" border="0" /></a>ההתיישבות היהודית בקרקוב התפתחה סביב רחוב היהודים, בקרבת כיכר העיר העתיקה והתרחשה בגלים. גל ההתיישבות הראשון הגיע במחצית השנייה של המאה ה 12, כפליטי מסעות הצלב שהתחוללו באירופה המערבית. הגל השני הגיע כעבור מאתיים שנה במחצית המאה ה 14, וגלי הגירה נוספים הגיעו בעקבות המגיפה השחורה, שהשתוללה באירופה וגרמה למותם של מיליוני נפשות. היהודים הוכרזו אז כמחוללי המגיפה ונרדפו בשל כך. אולם הפליטים היהודים לא הגיעו לפולין במקרה. הם הוזמנו אליה ע'י השליטים בשל כישוריהם במסחר, בכספים ובמלאכות שונות, וכדי לפתח את היסוד העירוני שנדרש לשליטי פולין, בפיתוח ארצם. האצולה הפולנית סלדה ממלאכות יד ומסחר, והגרמנים היו אלה שביצעו עבודות אלו בערים הפולניות והם צברו כוח ושלטו בהן. כמשקל נגדי, הזמינו מלכי פולין את היהודים, פתחו בפניהם את ארצם והעניקו להם זכויות מפליגות, עפ"י העיקרון הפיאודאלי "בונה ונבנה".<br />המלך קז'ימיז' אף הרחיב את זכויותיהם בשנים 1364 – 1367 כ"עבדי האוצר" והעניק להם חסינות משפטית בפני ערכאות עירוניות או כנסייתיות. האוטונומיה ומעמד 'יהודי החצר' היו בשיאם ודמותו של "היהודי לבקו, שהיה בנקאי מלכי פולין: קז'ימיז' הגדול, לודביג ההונגרי ווולדיסלב יגלו, ומפקח על מכרות המלח ומנהל המטבעה המלכותית, סימלה את מעמדם.<br />הקהילה ניהלה חיים יציבים במאות ה 14 ו ה 15, בנתה ביתם, חנויות, בתי כנסת, בית הקהל, מקווה, בית-מדרש, אולם חתונות (בפינת הרח' אנה- יאגלונקה) ושוק יהודי.<br />במקביל, הגיעו במחצית השנייה של המאה ה 14, פליטים מיהדות פראג והקימו ברובע קז'ימיז' את בית הכנסת ה'אלטה שול'.<br />אולם, שגשוגם של היהודים היה לצנינים בעיני העירוניים הנוצרים, והם הפעילו לחץ מתמשך לגרשם. במהלך המאה ה 15 היו לא מעט מקרים שבהם הוסת ההמון, התפרע באלימות והצית שריפות והיהודים הואשמו כגורמי האירועים. תכיפות האירועים האלימים קיבעו את אשמת היהודים בתודעת השליטים והלחץ לסילוקם גבר עם חקיקת חוק המגביל את היהודים מלסחור בעיר.<br />בסוף המאה ה 15 בתקופת שלטונו של המלך יאן אולבריכט, פרצה שרפה גדולה שהיוותה את העילה לפינוי היהודים מאזור רחוב היהודים שבקרקוב, אל קז'ימיז' הסמוכה.<br />רחוב היהודים והמבנים שהיו שייכים להם נמסרו לאוניברסיטה היגלונית, ובתמורה, היהודים קבלו את המגרשים בקז'ימיז' שיועדו מלכתחילה לאוניברסיטה המתוכננת.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6177647821775904028-3291670152084091894?l=krakowgd.blogspot.com' alt='' /></div>צביקה שורצמןhttp://www.blogger.com/profile/07509755871243393512noreply@blogger.com0